חינוך

מה עושים כשילד לא מתאים למוסד? איך אפשר למנוע נשירה? ומה עלינו לעשות כהורים, כדי שזה לא יקרה? ואיך מתנהגים עם ילד מכעיס בעבותות של אהבה?

אז מגיעים בעלים ושואלים על הנשים: "אז לעולם לא תשכחי מה שאמרתי לפני שנתיים?", מגיעים אבות ושואלים את הילדים: "התנהגתי לא יפה, אז מה, לעולם לא תשכח זאת?". המסר השבועי מאת הרב אליהו רבי

מתלבטים לאיזה גן לשלוח את הילד? שימו לב לדברי הרב חיים קנייבסקי והרב גרשון אדלשטיין: "וגני הילדים לבנים ולבנות תפקידם להיות שותפים בחינוך הילדים ולהרגילם לאמונה, תורה, יראש שמים ומידות טובות"

"בכל ימי שנות כהונתי כמלמד נערי ישראל", אמר הרב שטיינמן נחרצות, "מעולם לא חיבבתי במיוחד את בעלי הכשרון, ולא דחיתי את החלשים שבהם"

הלכה יומית מפי מרן הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, והפעם - מאיזה גיל לחנך את הקטנים למצוות?

עם כל הרצון הטוב יתכן שאת עושה שגיאות, יתכן בהחלט. אבל מכאן עד לעמידה על דוכן הנאשמים רחוקה הדרך. ברוך אשם

זהו, הילד התחתן. הצבת גבולות לאותו ילד, נראית לך עכשיו מיותרת. את מניחה שהילד כבר מכיר את כללי הבית, אחרי שגדל בהם לפחות 20 שנה

איך לנהוג עם תלמיד בעל מידות רעות, מה העיקר בחינוך, איך להתמודד עם תלמידים עקשנים או כעסנים? אם הזדהיתם עם אחת משאלות אלו, אל תחמיצו את הכתבה הבאה

האם יש תביעה על הורים שילדיהם אינם הולכים בדרך של תורה ומצוות? הרב זמיר כהן במסר קצר ומחזק. צפו

התקשורת כבר מזמן לא תמימה כפי שחושבים חלקנו. בעיתונות, בטלוויזיה ובאינטרנט יש מי שרוצה להאכיל בכפית את ילדיכם במסרים אנטי-דתיים ופרו-אתאיסטים. אם נעצום עיניים, הם ינצחו אפילו ללא קרב

דו"ח מקיף שהוגש למשרד החינוך ממליץ כי בתום 20 דקות מתחילת השיעור יש לעבור למשחק או להפעלה אומנותית. משרד החינוך: הדו"ח התקבל ובימים אלה הוא נבחן ונלמד

למרות מחלתו הנדירה ומגבלותיו הגופניות, חיזקי בן ה- 9 הצליח להשתלב במערכת החינוך הרגילה ולהגיע להישגים מצוינים בלימודיו. בסרטון וידיאו שהוקרן בפני מנהלים, הוא העביר מסר חינוכי עוצמתי ממנו כולנו יכולים ללמוד

כל אמא יכולה לזכות לילדים כאלה. זו תוצאה של חינוך טוב, תוצאה של השקעה ושל תפילות כמובן. סיפור מרגש

אם כשהוא הולך, המורה מתנער ומזלזל בצער של הילד, הילד מבין שהוא לבד, ובפעם הבאה הוא יטפל בזה בעצמו, בחוסר בשלות מחשבתית ובחוסר שיקול דעת בוגר

כשאני זוכה להוריד נשמה לעולם, זה בעצם אומר שאני הופכת להיות אמא לבייבי קטנטן וחמוד, ויחד עם זאת, אני הופכת לשותפה, שותפה של הקב"ה. עם הולדתו של הרך הנולד, הופכים אביו ואימו לשותפים עם בורא עולם. ועם כל ילד נוסף במשפחה - השותפות הולכת ומעמיקה