המכתב שלא יישלח לעולם

היה טוב אם היתה לנו שפה ברורה יותר ומשותפת, אם הראש והלב היו נמצאים באותו הסולם

לפני שאתם קובעים הנחות כואבות ושיפוטיות ומכאיבים לרווקים עוד ועוד מעבר לסבל היומיומי שלהם – חישבו פעמיים

ההמתנה הזו הפכה להיות המתנה ארוכה. כמעט כולם כבר נכנסו, אבל אני רואה רק את עצמי, ממתינה בלי סוף

לא קל, הקושי מורכב. גאה בך על הצעד, על שאת ממשיכה ללא כל פחד

כשקשה לך, תרימי את ידיך. תבקשי מהקל הגדול. הוא אביך ומקשיב, הוא ברא אותי ואותך! הוא אבינו, אבי ואביך

שפתיה ממשיכות לנוע בקול חרישי: "אבא, זו אני פה, הבת שלך. אתה רואה אותי ?כן ?אני יודעת, זו הסיבה שאני פה כשקשה לי, כשכואב"

תסתכלי מסביב, על כל חברה וחברה שלך. תגידי לי את האמת, תכל'ס, מה יוצא לך ממנה? עוד ארוחת ערב? עוד מסיבה? עוד מסע קניות? את הכאב שלך, את יכולה לשפוך בפניה?

רק דבר אחד מנחם אותי – שאני יודעת שלא מצאת מישהי בעולם שתוכל לעמוד בזה יותר ממני. המכתב שלעולם לא יישלח

ואני יודעת שאתה לא צריך לנסות אותי רק בשביל לתת לי ישועה. אבל בכל זאת מבקשת ממך את הישועה הפרטית שלי

איך קרה שבדיוק אני לא קבלתי שום משלוח מנות? ואולי דווקא זה משלוח מנות מיוחד מהקב"ה? המכתב שלעולם לא יישלח