בואו נעצום לפעמים את העיניים
למה החזרתיות של הילדים שלנו מרגיזה אותנו כל כך?
למה החזרתיות של הילדים שלנו מרגיזה אותנו כל כך?
אנחנו רוצים ילד מאושר, אבל שוכחים לפעמים שילד מאושר הוא דווקא לא זה שיש לו הכל, אלא זה שיודע להתמודד עם החסר
מדוע אנחנו צועקים בבית את מה שלא נצעק בחוץ, ולמה זה כל כך גרוע?
תורתנו הקדושה מראה לנו כמה חשובים העקביות, הסייגים והגבולות, אבל יחד עם זה היא נותנת לנו יכולת תמרון והרבה מאוד גמישות מעשית ומחשבתית
לא חייבים לאכול הכול ביום אחד. גם אתם לא מסוגלים לאכול יותר ממה שאתם יכולים להכיל
מה עושה את ההבדל בין שני תאומים זהים, ולמה צריך ילד חינני?
מנוחה פוקס אוהבת את ל"ג בעומר, למרות הלכלוך, הריח, הפחד והאחריות. למה?
מנוחה פוקס כותבת בכאב ובעידוד גם יחד על חילול השבת שאי אפשר להתעלם ממנו, ועל משקל הנגד שאנחנו יכולים לתת כנגדו
למה הם רגישים ופחדנים כל כך? כי הם שומעים את כל החדשות. בתוך הבית
השאלה "מה אספר לילד?" הופכת להיות קריטית כשאנחנו במצב של מלחמה. מה אומרים לו ומה לא? מנוחה פוקס משיבה
מנוחה פוקס עם הנחייה ברורה: איך נדע אם לילד שלנו טוב בכיתה? חכו עד הסוף, רק אז תבינו מה הביא אותה לכתוב על כך בדיוק עכשיו
קורה לפעמים שמקבלים מכה, אבל האם אנחנו בוכים כל הזמן? לא. יש גם דברים טובים בעולם, יש הרבה יותר טוב וצריך להסתכל עליו
כשאנחנו מתפעלים מילדינו, אנחנו מחדירים בהם ביטחון בעצמם. הבעיה היא שעל פי רוב, אנחנו יודעים לגעור כשהם לא עושים, ולא כל כך שמים לב כשהם מבצעים דבר מה.
לפעמים, כדי להשתחרר מהכאב ומהכאב הנלווה אליו, צריך פשוט להרפות
אם אתן רואות את לילה הסדר ונרדמות, הטור הזה בשבילכן. מנוחה פוקס בטור רציני(?!) לכבוד החג הרציני הזה
בואו נרגיש עם עצמנו לגמרי בסדר בליל הסדר, גם כשהסדר הוא רק ב"קדש ורחץ כרפס יחץ", ולא בכל מטר בבית הנקי והמבורך
בואו נשים לב לצורת ההתבטאות שלנו, לכבוד שאנו נותנים למי שקשור אלינו. בואו נשים לב לאדם שהוא אדם
להפקיר את הבית בידי הילדים, או להפקיר את הילדים בידי הרחוב? מנוחה פוקס מראה שאפשר גם אחרת
מנוחה פוקס על איך לשתף את הילדים בעבודות החג, ולהצליח להגיע אל החג בשלום
כמו שלנו כואב, גם לו כואב. כמו שאנחנו נכשלים לפעמים, גם הוא נכשל. בואו נחפור בנגיעה קטנה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה