אני לא שלמה עם הוויתורים לבעלי, מה אפשר לעשות?
כיוון שזה נעשה בהדרגתיות, היא לא שמה לב למטען הרגשי המצטבר, ופתאום עניין קטן ושולי גורם לה להתפרץ בזעם כלפי בעלה
כיוון שזה נעשה בהדרגתיות, היא לא שמה לב למטען הרגשי המצטבר, ופתאום עניין קטן ושולי גורם לה להתפרץ בזעם כלפי בעלה
אני רואה אצל רעייתי דרך חיים שונה, וזה גורם לי להסתכל עליה באור שלילי. מה אוכל לעשות?
בכל פעם שאנחנו יוצאים לאירוע, אשתי מתעכבת וגורמת לנו לאחר, וזה מרגיז אותי. מה אפשר לעשות?
שנת הנישואין הראשונה מספקת לנו הזדמנות נפלאה לעצור ולשנות אמונות ודפוסים שהיו קיימים אצלנו, שהביאו אותנו להתנהגויות ולציפיות מסוימות
במידה ונצליח לעשות שינוי בהתנהגויות, שזו בהחלט משימה אפשרית מאחר שהאדם הוא ייצור בחירי, אזי אמנם יישארו המידות כפי שהן, אך המצוקה הזוגית תיפתר
מה גורם לאדם לרדוף כל הזמן אחר הצלחה וצדק, ולהימנע באופן גורף מכל ביקורת שהיא?
וזוגות שלא משקיעים בקשר הרגשי שלהם, לא זו בלבד שלא ירגישו אהבה, אלא אף ירגישו ריחוק וניכור זה מזו. אפשר לתקן
חשוב לתת לבן זוגנו יחס אישי, דהיינו: לעצור רגע גם בזמן שעסוקים ולהתעניין באמת בבן הזוג – מהם צרכיו וקשייו, ומה עובר עליו
לשתף, להישאר בקשר, לעדכן, לשמור על גבולות, להודות ולהחמיא, להימנע מביקורת ולכבד זה את זה – הרב דניאל פנחסוב בטיפים להארכת הקרבה והאהבה בין בני זוג לאורך שנים
ליקוי זה בתקשורת גורם לבעיות אי הבנה. אנחנו נתקלים בהתפרצויות ופגיעות עד כדי מריבות, זאת מאחר ששורש המריבה הוא אינו בתוכן, אלא בכאב הרגשי שבתוך שני הלבבות
האם נוכל להמשיך לחיות יחד למרות החזרה בתשובה שלו?
ישנה חשיבות רבה בשמירת האווירה הרגשית החיובית באופן קבוע בין בני הזוג, כגורם המחזק את הקשר ביניהם, וכגורם מחסן בהתמודדות בעת הצורך
כאשר מצוי חיסרון או דבר שלילי באדם עצמו, הוא סולח לעצמו ודן את עצמו לכף זכות, כי הוא מעריך את עצמו, ומנסה אף לשכנע את עצמו שעוד יתגבר על חסרונו הזמני
בחלקן אלו הפתעות נעימות, אך ברובן הגדול הן הפתעות מפחידות, מלחיצות, מתסכלות, הגורמות להרגשת חוסר אונים, חוסר יציבות, חוסר ביטחון, ולעיתים אף לייאוש. אז מה עושים?
לא חלוקה שרירותית של תפקידים באופן שווה יוצרת תחושת הוגנות, אלא התמיכה הרגשית, הערכת הבעל והאישה, התקשורת ביניהם, הם אלו שקובעים את איכות הזוגיות
היופי שבזוגיות הוא בכך ששני בני הזוג משלימים זה את זה. כדי להשלים זה את זו אין צורך להיות זהים, אלא להיות שונים וללמוד לקבל את השונות הזו
על כל מילה שאני אומר כן, היא אומרת לא. ומה שאצלי זה לא, אצלה זה דווקא כן. אפשר להשתגע! מה אפשר לעשות?
יש לבעל להשתדל להראות לאשתו את המרכזיות שלה בחייו, ואת הערכת תפקידיה כעקרת הבית
לבני זוג רבים יש נטייה לחשוב ולהאמין כי חיי הנישואין שלהם שונים ומיוחדים, שאהבתם מיוחדת וייחודית ושמערכת הקשר שלהם שונה מזו של כל השאר, בגלל מיוחדותם. ומה קורה אז?
איך יכול להיות שאנשים זרים מקשיבים לי, סבלניים אלי ומבינים אותי, ודווקא בעלי קצר רוח, חסר סבלנות ולא מבין מה אני רוצה?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה