"מישהו נתן לכם חותמת כשרות לפספס את החיים"
"כשהתענוג הופך להיות המטרה והוא כבר לא האמצעי, אנחנו ממלאים את הנפש במשהו שלא באמת ממלא אותה, ואנחנו רק מגדילים את הבור ותחושת הריקנות. מה המטרה שלכם? למה אתם ביחד?"
"כשהתענוג הופך להיות המטרה והוא כבר לא האמצעי, אנחנו ממלאים את הנפש במשהו שלא באמת ממלא אותה, ואנחנו רק מגדילים את הבור ותחושת הריקנות. מה המטרה שלכם? למה אתם ביחד?"
"כשאת מגיעה עם שיתוף הכאב או הכעס ליונתן, זה מכווץ אותו, והוא מרגיש שכל העולם שלו מאוים"
על מנת להצליח לבחור אני חייבת לשחרר תמונה דמיונית שיש לי בראש, אחרת, כל מפגש שאני חווה עם המציאות מנפץ לי את התמונה הדמיונית שלי
"הידיעה כיצד לומר תודה ולהכיר טובה על כל מה שכל אחד מכם מקבל בקשר, דורשת המון תמימות ופשטות, והיא המידה המתוקנת הבסיסית שדרושה לקשר זוגי"
"איך זה יכול להיות שהוא לא מוצא את הכוחות האלה אלי? אני כזו מאיימת? קשה כל כך להגיע אלי?", התעצבנה נופר
"חסד יכול להיות מופנה לכל אחד ובלי גבול, פשוט גשם שיורד על הכל, בעוד שברחמים יש דין ומדידה לדייק ולהתאים את אותו כוח של נתינה"
"אנחנו מתעסקות פה בהרבה חלקים נפשיים מופשטים. נוצרת מעין סכנה של ריחוף, מצב שבו הגוף מתנתק, ואז אנחנו פועלות לפי שכל, אבל הגוף נמצא במקום אחר לגמרי"
"העבר לא ייעלם, אבל הוא יכול להתמקם אחרת, בלי להפעיל את המערכת על מצב הישרדותי. לכאב יש מקום, וגם לשפע יש מקום. את תראי שלא תצטרכי להחזיק את הכאב בכל רגע נתון"
"היא שוללת מיד את כל מה שאני אומר ומרגיש. אז אם אני לא יכול להגיד את מה שאני חושב או מרגיש, משמע, אין לי מקום בקשר הזה"
"כשלא לומדים לעבוד עם המנגנון הזה בצורה נכונה, אז הפועלה שנוצרת היא הפוכה, והמקום הרגשי השלילי שאליו את נמשכת מתחיל לנהל את השכל, ויוצר העדפה מובהקת שמנטרלת לך את יכולת הבחירה"
"אני מסכימה איתך, נגה, שבחיים לא תסתכלי על אבנר באותו האופן שהסתכלת עליו עד המשבר. אבל כבר היום את מתחילה לפתח ראייה אחרת, חדשה"
"החוויות שעיצבו את הדפוסים האלה, הן הדרך של הקב"ה להכין תשתית לתיקון שלנו. תיקון שדרכו אנחנו יכולים ליצור שינוי במערכות ומנגנוני הכשל שלנו, ולחשוף את כוח הבחירה של הנפש"
"אשמח שתחקקו את היום הזה בהיסטוריה הזוגיות שלכם, כיום שבו ניתנה לכם ההזדמנות לבנות מבנה זוגי חדש למרגלות ההריסות של המבנה הישן"
"נלמד לקחת אחריות על המרחב הזוגי: ממצב של קשר של צרכנות, שבו בן הזוג אמור לספק לנו כל הזמן דברים, למצב של קשר של מתנות, שבו כל אחד מביא את המתנות שלו לקשר"
מאיפה מגיעה תחושת הקורבנות העמוקה שלי, ולמה אני חושבת שעלי להצדיק את הקשר שלי עם הקב"ה?
"הכוח שמרכז את העולם השכלי שלך ובוחר מתוכו מה יהיה קניין לבך, הוא כוח הדעת. הוא מקשר בין המוח ללב"
"אתה צריך להסכים עם הרגשות שלה, ולא עם העובדות. היא תגייס את כל הפרטים במציאות חייכם, ולעיתים אתה אפילו תזהה הגזמה והקצנה, אבל זו הדרך שלה לבטא את המצוקה הרגשית שלה"
"מה שצריך, זה לעבוד על היכולת להמיס את החומה הזאת, ואז ניתן יהיה לעבוד יחד על הזוגיות". "איך אני יכולה להמיס חומה שהוא בנה מולי? זו החומה שלו"
"הצורך הנוקשה הזה שלך להרגיש צודק בכל ויכוח, גורם לך לא להיות חופשי. אתם יכולים להכריז מה הצורך שלכם בלי הצדקות ובלי מלחמות, בלי צורך לבקש אישור מאיש"
"לא חשבת, אבל הנפש שלך רצתה וזעקה שזה יתפוצץ כבר. לא יכולת לשאת יותר את הפער הזה בין התדמית הטובה שאת מחזיקה, למקום הנפשי השבור שאת סוחבת איתך"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה