כל התכנים של יהוסף יעבץ

הידע והכישרון שלו גרמו לו לזחיחות הדעת. הוא דמיין שהוא יכול לגאול את ישראל, ולהביס את הממלכה העבאסית ששלטה במזרח כולו

בעקבות טרגדיה היסטורית השתמרו בידינו כל חפציה האישיים של בבתא, כולל תיק מסמכים גדול, שהכיל גם את הכתובה שלה, וממנה אנחנו יכולים ללמוד הרבה על הלכות ומנהגי הכתובה שנהגו בימי התנאים, עוד לפני כתיבת המשנה

למרות השנאה של הממסד הביזנטי הנוצרי ליהודים, אודוקיה לא הלכה בדרך זו. היא כיבדה את היהודים. משלחת יהודית בקשה ממנה לבטל את האיסור להיכנס בשערי ירושלים, איסור שאותו הטילו עוד הרומאים, והיא אכן נענתה בחיוב

איינשטיין לא ראה מעולם את היחס בין מדע לדת כאנטיתזה. היפוכו של דבר, מדע ודת נחשבו בעיניו כמשלימים זה את זה ואפילו כתלויים הדדית זה בזה

בסוף היום המלווה סופר את הכסף מכל עסקאותיו, והנה – שטר מזויף! מהיכן הגיע השטר המזויף? האם מכספי ההחזר של ההלוואה, או שמא מעסק אחר?

אברהם אלבועפיה היה נחוש לתהות על קנקנו של אותו שבט לוחם עז נפש, ולגלות את מקומם של עשרת השבטים, שכאשר יתגלה – כידוע, תבוא הגאולה

עשרות רבות של קורבנות יהודים נהרגו בניסיון להגיע אל הקסטל. בדרך הטבע לא היה שום סיכוי, אך בורא העולם רצה אחרת

מעולם לא נמצא בית כנסת עתיק גדול ממנו. ארכו של בית הכנסת הוא 95 מטרים! זהו גודל עצום עבור מבנה מאותה התקופה. הצטרפו אלינו למסע בזמן

כל זה נפסק, בבת אחת, לאחר השנה 748 לספירה, ד' אלפים תק"ח. אין יותר דבר מכל זה, אין פיוטים ואין מדרשים, אין חכמים ואין תשובות, נאלם קולה של יהדות טבריה, מה אירע שם?

במכתבו כותב מלך תימן כי חיה זו אינה נמצאת כלל ביבשת שבה הם חיים, וגם הוא עצמו קיבל אותה כמתנה, מן "המלכה יהודית", מלכה אגדית ששולטת על חלקים נרחבים בחבש, מדרום למצרים. מיהי אותה מלכה אגדית, ששמה נישא בהערצה?

בדרכו חזרה לארה"ב – נחטף מטוסו על ידי ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין. המטוס הוכרח לנחות בירדן. יחד עמו היו אשתו, בתו וחתנו. המתח היה נורא

כך הופכים המים לסוג של "נייר שיוף נוזלי" המסוגל לפרק סלעים ולהמיס אבנים ביעילות מדהימה

מפאת גודלו של בית הכנסת, לא ניתן היה לשמוע את החזן בכל רחבי בית הכנסת, ולכן אנשים מיוחדים היו מנופפים בסודר (מטפחת) כדי שידעו מתי זמן אמירת אמן. הצטרפו אלינו למסע בזמן

כדי לעלות בחגים, הוצרכו לצאת זמן רב קודם לכן, כמובן. בחדשי החורף הנסיעה קשה, וכך אירע שרוב העליות היו בתקופה שמפסח ועד חג השבועות. אלו עולים לפסח, אלו עולים לשבועות, ואלו עולים לזמן מרובה, ואפילו לשני החגים יחדיו

בנטוב הראה שלא ייתכן כי התודעה האנושית, החוויה של החשיבה והרגשות אצל האדם, היא תוצר של זרמים חשמליים או ביולוגיים בלבד. מבחינה מדעית, הוא טען שיש משהו מעבר בנפש האדם

העולם נברא כך שכמויות עצומות הרבה יותר של מים נשאבות בצורה הרבה יותר מהירה וחזקה מהמשאבה המהירה בעולם, ומגיעות לכל מקום שצריך. כך זה עובד

בדיחות עשויות ללכת רחוק מדי. הייתכן שאנשים יתחילו לקחת בדיחה ברצינות עד שהיא תהפוך לדת?

זה נראה כאילו שבני ישראל בכל הזדמנות, כשקצת נהיה קשה, מיד הם רוצים לחזור למצרים. והשאלה רק נהיית קשה יותר. איך אחרי כל הנסים שבני ישראל ראו – עשרת המכות, קריעת ים סוף, מן משמיים, מתן תורה – איך אחרי כל זה היה להם קשה להאמין באלוקים?

עם כל הכבוד ליריית נוירונים, אין בכך אפילו התחלה של הסבר לחוויית התודעה האנושית, חוויית האושר, השמחה, הצער והתשוקה. זה לא חשמל, אלא יותר מכך

מעניין לדעת, שאם הייתם שואלים מישהו לפני כמה וכמה דורות "מי צודק, הדת או המדע?", הוא היה מרים גבה ושואל שוב: מה רצית לדעת? מה הקשר בין דת למדע? למה לא שאלת מי צודק, המוזיקאים או הרופאים?