כל התכנים של יהוסף יעבץ

במניין השבטים, עולה ששבט לוי היה הרבה יותר קטן מן השבטים האחרים. והדבר מתמיה: איך יתכן שדווקא השבט שה' בחר בו לא התברך ולא התרבה כמו שאר עם ישראל?

במדרש מוזכר שהתכלת נגנזה, ואכן לא ידעו כיצד ניתן לייצר תכלת מאותו חילזון מופלא המוזכר בגמרא. במקומות נוספים בגמרא ישנם עוד סימנים וידיעות אודותיו, אך בפועל כבר שנים רבות שאין קצה חוט לאיתורו

הצאר ניקולאי החליט שמעכשיו כל קהילה יהודית תצטרך לספק אחוז מסוים של חיילים. כיוון שלא האמין שיהודים יכולים להיות חיילים, וידע שהיהודים העקשנים לא יזוזו מדתם גם בצבא וגם בכל תנאי, הוא גזר את הגזירה על הילדים

בבית הכנסת הגדול של וילנא היתה תופעה מרתקת, שעד השואה כל אחד יכל לראותה: בגג בית הכנסת היה תקוע כדור תותח ענק, גוש עופרת ששוקל מאות קילוגרמים, נעוץ היטב בגג. כדור שכבר לא יזיק, אבל מה הוא עושה שם?

חידושו של רבי עקיבא: שני אנשים שהיו מהלכים במדבר, ושניהם על סף גוויעה בצמא. אך יש לפניהם כלי קטן של מים. הוא שייך לאחד מהם. כמות המים שבו ממש קטנה, ולא תספיק להחיות את שניהם. האם ישתה רק אחד, הבעלים, ויחיה, או שמא יחלקו אותו, ומה שיהיה יהיה?

כל המומחים התכנסו סביב מקום הימצא הכתובת, ולאט לאט נחשפה הכתובת כולה. בהמשך התברר שהכתובת היא חלק מפסיפס ששימש כרצפת בית הכנסת של העיר עין גדי. מה שמעניין בכתובת הזו, היה שהיא הכילה אזהרות ואיומים, וגם סוד

רבי מאיר שפירא תיאר באופן ציורי את היהודי הנוסע בספינה מאנגליה לארה"ב, במשך שבועיים. כל יום הוא לומד דף, ובהגיעו לארה"ב הוא נכנס לבית הכנסת, ומשתתף עם הלומדים באותו הדף שבו הוא אוחז... סיפור שנשמע דמיוני באותו הזמן, אך תוך תקופה לא ארוכה הפך למציאות

בפרשת במדבר נמנים יוחסי כל שבטי ישראל. על כל שבט נאמר "לבני ראובן"... "לבני שמעון"... אבל על שבט נפתלי נאמר "בני נפתלי". מדוע? במה הם שונים משאר השבטים?

אחד מגדולי הדור התנגד לנפוליאון בכל כוחו, ואף הכריז מלחמה על השאיפה להיכנס תחת השלטון הצרפתי, ונלחם בעצמו מול הצרפתים

אם אותו תלמיד חכם התרגל להיות אדמו"ר, לסעוד באולם עם חסידים, הרי שזה מחסורו אשר יחסר לו, ועלינו לממן זאת מקופת הצדקה, ממש כאותו עשיר שירד מנכסיו ואינו מסתדר בלי התנאים הקודמים. אמנם הגרי"ש אלישיב זצ"ל השיב על כך שאין הדבר נכון

בעת שהמשטרה החרימה את הפריט הנדיר, נפל הלוח מידי אחד הקצינים ונשבר לשניים. הודות לכך התברר שעל הכתובת, וגם בעומק חריצי האותיות, יש קרום שנוצר על ידי הפרשות מיקרואורגניזמים, ולדעת מומחים הוא חייב להיות בן מאה שנים לפחות

הורדוס הגר עינה ודיכא את העם בצורה הקשה ביותר שידע העם מעודו, ובצורה שאף עם לא ידע שמלך, שהוא כאילו מלך של עם בארצו, לא כובש ולא בן עם זר, ידכא את עם מלכותו באופן מבהיל שכזה

כאשר בני ישראל נענשים על חטאם, והם לא מבינים את הגורם האמיתי לעונש, זה קטרוג גדול שעלול להוביל להמשך העונש. לכן חשוב מאד כאשר מתרחשת, חלילה, צרה, לדעת מי הגורם האמיתי שלה – רצונו של הקב"ה לעורר אותנו

צירופי האותיות פ' ור' בלשון הקודש מגלים תופעה מעניינת מאד. כל צירוף אפשרי של פ+ר – משמעותו קשורה בחשיפת הפנימיות. האות ר' מסמלת את החומר הפנימי, והאות פ' מסמלת הוצאה החוצה

"והשבתי חיה רעה מן הארץ": מה הכוונה בברכה זו? האם הכוונה להבטחה של ימות המשיח, "וגר זאב עם כבש"? זה הרי נס שנוגד את דרכי הטבע בכלל?

אלפי שנים עברו, עשרות כיבושים ומלחמות על הארץ, ואף אחד לא יישב אותה ישוב קבע, כמו כל ארצות העולם האחרות. היא פשוט נשארה שוממה ברובה הגדול, ולא ראויה ליישוב

להצלת היהודים מכל רדיפותיהם אין הסבר טבעי. כשם שיעקב וכל זרעו ניצלים ברגע האחרון מכיליון ע"י עשיו, כך בכל הדורות, כאשר היתה החרב מונחת על צוואר המרכז הרוחני של העם – נפתח פתח הצלה כלשהו

"ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה". מה זו אבן משכית? ומה בדיוק האיסור?

הארץ מקבלת אותנו רק אם מכירים בקדושתה, שהיא מקום השראת השכינה, ואנחנו יכולים לגור בו רק אם נשמור על קדושתו

כיום, הקפה הוא מובן מאליו, בכל בוקר מכינים קפה, כל אחד בדרכו, תוך חצי דקה, ומתחילים את היום. אבל אם נחזור לאחור, שלש מאות שנים ויותר, שום דבר אינו מובן מאליו