ידידיה מאיר

סקר ערוץ "מלוכדים", שמסקר את נבחרי הציבור של הליכוד, דירג את העיתונאים של הימין – ומהם 6 מערוץ 14. בין אנשי התקשורת: אבישי בן חיים ושי גולדן. אז מי סיים במקום הראשון?

רק בעוד שלושים שנה, כשייפתחו הפרוטוקולים של הדיונים בפרקליטות ובמערכת המשפט ובהנהגת השמאל, נדע את כל מה שמתרחש מאחורי הקלעים בימים גורליים אלו. אל תלכו לשום מקום

זיו סיים בקריאה, אפילו בזעקה: "לכל אדם, בכל מדרגה רוחנית, הצעקה של התורה היא אותה צעקה: לא משנה לי מי ומה אתם. כולכם הילדים שלי. ושאף אחד לא יספר לכם סיפור אחר

דמיינו את הרגע: גדול הדור, גדול הדורות, שהיה כבר בן 84, נעמד לכבודו של רב צעיר ומבטיח, בן 36 בסך הכול. מובן שכל מאות המשתתפים נעמדו גם הם בעקבות החפץ חיים

נכון שעל חלק מהדברים כאן אתם שומעים לראשונה? ברור. כי הם לא מופיעים בליין אפ של המסיתים בתקשורת. שם עסוקים בלהפחיד אותנו שאוטוטו פורצת כאן מלחמת יום כיפור והצבא לא מוכן

תארו לעצמכם שהיה מדבר אליכם ככה, בסגנון כזה, מישהו שהייתם פוגשים במקרה ברחוב, בבית הקפה, במונית שלו. הרי לא תמשיכו את השיחה, נכון? מדובר בדובר הזוי, קיצוני, מוטרף

אני לרגע לא מזלזל בהצלחה המסחרית הענקית. בטח לא בהעסקה של ישראלים רבים. אבל "אמנת אתיקה"? "הערכים לאורם אנו פועלים"? נהייתם לי המכון הישראלי לדמוקרטיה ותפוצ'יפס? מהם הערכים?

אין, אני אומר לכם, צריך ללמוד מהם. האנשים האלה ערוכים עם קמפיין מדויק לכל תסריט. הם באו מוכנים ליום הזה, ובעיקר מתוקצבים. אתם יודעים כמה עולה לקנות את העמוד הראשון של כל העיתונים?

הרב המשיך ודיבר על חשיבותה המיוחדת של השבת ליהודים. "אתם ניגשתם לעניין בלי להכיר את חומרתה וערכה של שבת קודשנו", אמר הרב לבריגדיר. הקצין התרשם מהדברים, הוקסם מאישיותו המקרינה של הרב, וחזר בו

יותר ויותר ישראלים יגידו כן לחב"דניק בדוכן. יותר ויותר יהודים יחזרו אל התפילין שנמצאות כבר שנים עמוק בארון. המתקפה הצינית נגד הסמל היהודי הקדוש והמרגש הזה עוד תגרום לחיבור ולחזרה אליו

בטרם גוזר הוא שואל שתי שאלות: "האם הילד יודע שעומדים לגזור לו את השיער?". האב משיב בחיוב. אבל ראש הישיבה עדיין מתעכב: "האם המצלמה מוכנה?"

וואו. בא לקלל ויצא מה־זה מברך. אני לא זוכר פוליטיקאי אחר שזכה לסופרלטיבים כאלה מעל גבי העיתון: אלוקים הוא חלק בלתי נפרד מהחזון. הכול נעשה בשמו ולמענו. מה טובו לשכותיך, סמוטריץ'

אם זה היה תלוי בי, הייתי כותב פה הרבה יותר על יוסל'ה רוזנבלט והרבה פחות על שמחל'ה רוטמן. אבל אם נכתוב או נקרא רק על מוזיקה מרגשת, נפסיד מדינה מרגשת

"אך הציג את כף רגלו על אדמתה – ומיד חש כאילו אבן כבדה נגולה מעל לבו", כך מתאר בנו, הרב ד"ר שמואל רוזנבלט. "כל מה שעשה למענה דומה היה עליו כבלתי מספיק: הוא שר בכל מקום, לפני כל ציבור של אנשים"

בהתחלה זה הפתיע אותי מאוד, אבל מתברר שכשאנחנו שומעים מישהו מדבר ברדיו או בהפגנה במילים מאוד קשות נגד שומרי התורה – לפעמים זה יוצר אפקט הפוך

אנחנו מדברים על אדם בן למעלה ממאה, שיושב מחובר לחמצן בחדר טיפול נמרץ, וממשיך לחדש חידושי תורה. לו היה מדובר באדם רגיל, נדמה לי שגם אילו היה אומר רק "בוקר טוב" זה היה מרגש

כמה אנשים שצופים בערוץ 12 חושבים על החרדי שהם רואים ברחוב את מה שחושבת גלית גוטמן? כמה אנשים חושבים כמו אלה שישבו סביבה ושתקו? לדעתי, המונים

הם ישלמו הון עתק למכוני סקרים וליועצי שיווק ותדמית שיגידו להם מה צריך לומר ומה צריך לחשוב, כדי לקנות עוד קצת תמיכה בדעת הקהל. פני הדור כפני הטוויטר

ידידיה מאיר מזכיר כי היום (רביעי) מסיימים מסכת סוטה, ומזמין אתכם להתחיל מחר יחד עם כולם מסכת חדשה, מסכת גיטין: "אירוע עולמי בעולם היהודי". צפו

ידידיה מאיר לא היה תלמיד טוב במיוחד, אבל הפך לאחד מאנשי התקשורת המשפיעים, ואפילו זכה לסיים את הש"ס. על זיכרונות מימי ההתנתקות ומימי הקורונה, ועל הספר שהכי השפיע עליו. ולא, זו לא פרסומת