ידידיה מאיר

גם אם הם התעייפו, איבדו ריכוז ולא באמת קלטו הכול - משהו נכנס ללב. דבר אחד ברור: הם לא קנו את מידות הטיפשות, ההבל, הקנאה, התועבה, הפריצות, הגאווה והטמטום באותו זמן בבית מול המסך

הדינים שנוגעים לכניסה למקומות האסורים בהר, או לעלייה בטומאה, או אפילו לעלייה בלי הקפדה על קדושת המקום (למשל, ידעתם שאסור לדבר דיבורים בטלים בהר הבית?) הם חמורים ביותר. אי אפשר לשחק איתם או לקחת סיכונים. זה לא המקום לעגל פינות

זאת אולי יכולה להיות הסיבה, זה לימוד הזכות היחיד, לכך שיש אנשים בימין שהשם "גלעד שרון" לא מעורר אצלם חלחלה. הם פשוט לא חוו את זה

הגיע הזמן להגיד את זה, הגיע הזמן להפנים את זה: אין שום דבר מעליב או מבייש בלא ללחוץ יד של אדם על רקע הלכתי. או לפחות: לא אמור להיות שום דבר מעליב באקט הזה

צפו בדבריו המרגשים של ידידיה מאיר באירוע לזכרו של הרב אורי זוהר זצ"ל, שהופק על ידי עמותת "ביחד" - תנועת בעלי התשובה בישראל. כולל ביצוע מיוחד של ישי ריבו ל"תוכו רצוף אהבה"

עוד לא עיכלתי את המהלך הנבזי וחסר האחריות שלהם בבחירות הראשונות, זה שנכשל וגרר אותנו לכל מערכות הבחירות החוזרות, והנה שוב, אחרי ארבע מערכות בחירות, ואחרי כל מה שקרה כאן בשנה האחרונה, חזרנו לאותה נקודה בדיוק

ידידיה מאיר מביא את כל הסיבות הטובות להתחיל ללמוד את הדף היומי דווקא עכשיו – וגם מספר על הלוחם שלא סיים את המסכת הקודמת

מרוב שאנחנו לא שופטים אף אחד, אנחנו לא שופטים בכלל. כלומר, אנחנו כבר לא מבחינים בין טוב לרע, בין מותר לאסור באיסור חמור, בין חיים למוות. אנחנו מכילים הכול

כששמעתי את התפילה הזכה הזאת, הבנתי שזה רק עניין של זמן עד שהממשלה תיפול. לא צריך להיות פרשן פוליטי כדי להבין שקשה מאוד לקואליציות להחזיק מעמד לאורך זמן מול תפילות כאלה

אם באמת היה לי מכון מחקר, הייתי שולח את התחקירנים שלי לשאלת עומק שמסקרנת אותי: מהו הרגע שבו התפכחת? אילו מילים שבנט אמר גרמו להם להאמין לו, ומה הרגע שבו הבינו עם מי יש להם עסק?