ידידיה מאיר

מרגש אותי בכל פעם מחדש לדמיין את האנשים שקוראים עכשיו את הטור הזה, ולא יודעים שהם הולכים להיות חלק מהסיפור של הדף היומי

הרי אין כאן חרם מאורגן עם ועד פעולה שבא עם רשימת דרישות. אין שום גוף מסודר שעומד מאחורי החרם. אין מנהיג למחאה. פה זה היה הכי אמיתי ומהלב: ציבור גדול ויקר שפשוט נמאס לו שמסיתים נגדו

מה שהכי מדהים הוא הקלות הבלתי נסבלת שבה ציבור נאור ואינטליגנטי אוכל הכול. הוא צורך את התקשורת באופן לא ביקורתי ופשוט מקבל את השקר ממי שאמרו

במשך שנים נשלחו צוותי צילום למאה שערים ולבני ברק כדי לצוד חרדים הולכים בצפירה. עכשיו, כשהנציגים הבכירים של החרדים רוצים לבוא ולכבד את הנופלים – זורקים אותם מבתי העלמין הצבאיים כי הם לא עשו צבא

חכו. זה לא נגמר כאן. "בעניין הזה דעתי נחרצת מאוד", אומר שלו. "אחד החטאים הנוראים שהחברה הישראלית עשתה הוא להינתק ממסורת יהודית ארוכה ומוכחת של העלאת התלמיד, המורה, החוקר, וההשכלה בכלל, על ראש שאיפותינו"

בימים האחרונים הבנתי. הבנתי איך אנשים משכילים אוכלים הכול. גם עלילות מופרכות בעליל. מסיפורו של הנס, הילד הנוצרי המתוק שנרצח בעיירה בערב פסח, ועד סיפורה של שפחה

אני לא מבין, המשכתי, אתן לא רואות חדשות? לא, הן ענו בפשטות, מי רואה חדשות? ולא מעניין אתכן כל מה שקורה ברחובות? תראה, הן ענו בחיוך, ההפגנות זה יותר הקטע של הדור המבוגר

לא עם כל הדוברים בתוכנית אני מסכים. וגם לא עם תדמור עצמו. אבל השיחות האלו מאפסות לי את התודעה על הבוקר. איך אמר רבי נחמן? "מי שטעם יין הונגרי, אותו לא יטעו עוד לעולם"

לא אחת קורה שמראיין ציני מצליח להוציא משפט לא מוצלח מפוליטיקאי, וכולם חוגגים על פליטת הפה. כאן זה הכי לא המקרה. "כי זה אנשים אחרים" זאת ממש משנת החיים של לפיד. ה"הוא היה אומר" שלו

האם גל הטרור הנורא גורם להם לפחד ולחרדה? חפיף. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה. אבל תיקוני חקיקה בוועדת חוק ומשפט של הכנסת, דיונים בהרכב המדויק של הוועדה לבחירת שופטים – הו, זה כבר גורם פחד ואימה משתקים שאין דרך להתמודד איתם לבד

איך זה שרק עשרות אלפים מגיעים להפגנות? נשמע שהיו צריכים להיות יותר... עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה – הוא מאריך אותה בעצמו

וגם – ראיון עם אשת מקצוע שמשתמשת ברגש הזה. אולי גם לרדיו צריך להתחיל להקשיב על "שקט"

מלחמת אחים לא תהיה פה. למה שתהיה? בגלל ויכוח על איזה רוב בדיוק יהיה בפסקת ההתגברות? נו באמת. זה לא החומר של מלחמת אחים. ומי שאומר לכם שתהיה – בררו מה האינטרס הפוליטי שלו ליצור מצג שווא כזה

והמחשבה הזאת, שמדובר באנשים טובים ואכפתיים, רק מבאסת עוד יותר. הכי קל היה לפטור אותם באבחנת "טרולים", "מטורללים", או כל מילה אחרת עם האותיות ט' ול'. אבל זהו, שלא

"והוא פותח ומקריא מכל ספר פסוק, שני משפטים, קטע קצר - שום דבר כמעט, אבל כל מילה הוא מקריא בחרדת קודש, באהבה, בהתפעלות, כאילו הוא מצא פנינה מיוחדת"

מה המשמעות של הנחת התפילין של אהרן ברק? ומה יצא מלימוד הדף היומי של יונתן רזאל, לפני שבע וחצי שנים?

לא, כבודו, אף אחד לא רוצה להעמיד אותך מול כיתת יורים. ומפחיד שאדם שחושב במונחים היסטריים כאלה, רחוקים כל כך מ"מזג שיפוטי", היה עד לפני כמה שנים המחליט האחרון במדינת ישראל

אם עוד לפני שהממשלה בכלל קמה, 'הארץ' כבר משתמש בנשק הכי כבד - מאמר של מרן דוד גרוסמן - מה יקרה אחרי שהיא תקום ובעזרת ה' תתחיל ליישם את המדיניות שלמענה נבחרה?

הייתה לו "אכפתיות ישראל". ובגלל אותה אכפתיות הוא רצה שיהיה טוב לעם ישראל כעם, וגם לכל יחיד ויחיד. ומה יעשה טוב לעם ישראל? טוב זה שכל בניך, כולל כולם, יהיו לימודי ה'

אצלם זה פחות מעברים חדים, ויותר "הרמוניה". וזה בדיוק מה שכל כך מרגש וכל כך אותנטי באהרן רזאל וביצירתו. הוא באמת מחובר לעולם התורה ורואה אור בבני ברק הכעורה