הרב משה שיינפלד

בני ישראל היו רגילים במשך כל שנות הנדודים במדבר, שהבורא עשה עבורם הכול – האכיל אותם בלחם מן השמים, השקה אותם במי באר ועוד. והנה, לפתע הם מקבלים מצוות הקשורות לעבודות אדמה פיזיות

משקל של כל גרגיר בפני עצמו הוא כלום, אולם כשהגרגירים מצטרפים אחד לאחד, הם מסוגלים לשאת את הים. אם נעשה חשבון נפש עם עצמינו, איזה מבול של דברים בטלים נשפך מפינו משך שבוע שלם, הסיכום יהיה מפחיד

הלשון בודדה בין כל זוגות האיברים. היא יכולה לחבר, אך יכולה גם להפריד. על המצודה הרעה של היצר הרע

הדעת אמורה לגבור על הדמיונות, הפחדים והחששות. משה אומר לאהרן - בורא עולם בחר בך, זה הרגע שלך. תסלק את הדמיונות, "הוי עז כנמר" ובוא קרב אל המזבח

גם כשאדם עוסק בעניינים גשמיים, עליו לקדש את החומר ולתת משמעות לכל מה שהוא עושה

מצד האמת, הקול קורא לנו כל הזמן, גם אחרי חטא או עוון. כל מי שאוזניו כרויות, יכול לשמוע את קולו של השם מדבר אליו

אלוקים ציווה את משה לעשות את המקסימום שהוא יכול, ורק אחרי שמשה יקים את המשכן ויעשה את המקסימום מבחינתו, רק אז תבוא העזרה משמים והמשכן יעמוד מאליו בדרך נס

מדוע התורה מזכירה גם את עניין העבודה בששת ימי המעשה, ואיננה מסתפקת בציווי על אי עבודה ביום השביעי?

היסטוריונים רבים מנסים לפצח את תעלומת ההישרדות של עם ישראל, והנה התשובה. אלוקים תמיד מניח את ידו עלינו

כיצד מוסקים עץ זית? המוסק לוקח מקל ארוך וחובט בענפי הזית, וכך הזית נופל היישר לאדמה. אנלוגיה מרתקת בין האדם לעץ הזית