סיון רהב מאיר: מה עושים כשלא מצליחים להגשים חלום? משה רבנו מלמד אותנו
המנהיג שלנו עלה על בימת ההיסטוריה לא כווינר, אלא כאדם כבד פה וכבד לשון. גם כעת הוא נפרד מאיתנו לא ב"הפי אנד" סוחף, אלא בהחמצה מהדהדת
המנהיג שלנו עלה על בימת ההיסטוריה לא כווינר, אלא כאדם כבד פה וכבד לשון. גם כעת הוא נפרד מאיתנו לא ב"הפי אנד" סוחף, אלא בהחמצה מהדהדת
חכמינו קוראים לנו לחזק ביום הזה את הבסיס, את החומות של חיינו, את הערכים והיסודות שנראים לנו מובנים מאליהם
שלושים לרב אורי זוהר, בניו של אברהם אבינו גומלים חסדים בלונדון, בין עין טובה לעין רעה, וחמישה דברים על ה"אור החיים" הקדוש. סיון רהב מאיר מסכמת שבוע
החלטתי להתעמק בפתק שהקטנה בדיוק הביאה מהקייטנה של בית הספר. היא עוד הייתה בגן כשאמא שלה רדפה אחרי פייגלין, ועכשיו מסיימת כיתה ב'
בתמונה רואים את הרב עם כריס קנדי, מפקד המשטרה המקומית. הוא הודה לו על הטיפול באירוע, והעניק לו תיבה צהובה קטנה שמכונה ARK – מעשי חסד מזדמנים
"'מישהי מכן מכירה את בלק? יכולה לספר לי עליו?'. הרמתי עיניים מופתעות מהטלפון. 'אתה מתכוון לפרשת השבוע?', שאלתי. 'כן', הוא אמר"
לא ללעוג למה שלא מבינים, לשים גבול לורקוהוליזם, המכתבים של נעמי שמר, ו-5 דברים על הרב אליהו מני זצ"ל
כמו שבת וחגים כשרות, יש ערכי נצח שליוו, מלווים וילוו אותנו. דורות של אנשים שראו את עצמם מתקדמים, חדשנים ומשכילים כבר לעגו להם וחשבו שזוהי נחלת העבר. צוחק מי שצוחק אחרון
גם משה רבנו מתחיל במובן מסוים להיפרד מאיתנו בפרשה הזו: הוא מתבשר שהוא לא ייכנס לארץ ישראל. העם ימשיך בלעדיו. הסיפור שלנו גדול גם מהמנהיג הכי גדול שלנו
זו הייתה משרה מלאה, אבל היה בכך גם משהו מנחם. קיבלנו הזדמנות לפגוש מנהיגים אחרים – מורים ומנהלים, רבנים ורבניות, גננות ומרצות
קנאה, פייק-ניוז וביקורת; הרבנים שכדאי שנכיר; פרידה ממרים הנביאה, וסיפור על נחל במדבר
"גם אנחנו הרגשנו קצת כמו מרגלים כשבאנו לארץ לראשונה, לבדוק, אבל המסקנות שלנו היו נפלאות. מיום ליום אנחנו מרגישים פחות אמריקאיים ויותר ישראלים"
קורח טוען שהתורה מעניקה לנו קדושה אוטומטית. משה מזכיר שקיבלנו אפשרות להכניס קדושה לחיים, וצריך לפעול כדי לעשות זאת
הוא צודק, לצערנו. היהודים אכן מגלים שבריריות וחולשה. הם מכניסים את עצמם שוב, מרצון, לארבעה חודשים של רפש ומריבות פנימיות, בפעם החמישית, במקום להקים ממשלה עוד בכנסת הנוכחית
התפיסה העצמית שלנו היא הבסיס, והחופש הוא הזמן שבו רואים מי אנחנו באמת. לא לחיות רק "אחרי הבחירות", ולהשתמש בעבר בעתיד כדי לקבל פרופורציה וכוחות
"יש פה את כל מה שהקג"ב היה מחרים", אמר לי בחיוך אחד משליחי חב"ד שחילק את הערכות בצפון. "פעם באוקראינה וברוסיה היו נשלחים להגליה על פריטים לא חוקיים כאלה"
ירט אומר שנזכר באמירה של רבי נחמן מברסלב, שזקנה לא תלויה בתאריך הלידה, אלא בראש. יש צעירים זקנים, ויש זקנים צעירים
האם זה פלילי? האם זה לאומני? קודם כל, זה פשוט ריבוני. זה קשור לריבונות הכי בסיסית שלנו כאן. ליכולת של מדינה לשמור על אכיפת חוק בסיסית, ליכולת של הפרויקט הציוני להרתיע את מי שרוצה לפגוע בביטחון הציבור
למה לא קשה ללעוס עוגה, חידון התנ"ך שמעודד כל אחד להתאמץ, המצוות היומיומית שמתקנות את עצת המרגלים, והחתונה של צור גולדין
שתי יוזמות נשיות נפלאות: אירוע ל"ג בעומר של עליזה בלוך, והמיזם הנפלא והמרענן של ברכי שילת ורותי לבייב-יליזרוב
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה