סיון רהב מאיר: כשאנחנו ויהודי ארצות הברית מסתכלים יחד על ישראל, ורואים דברים אחרים
אולי העניין הוא הזום: בישראל אנחנו חיים בזום־אין עצבני. כל עכבר הוא הר, כל קשקוש סערה. בניו־יורק חיים בזום־אאוט עצבני. רואים רק את התמונה הגדולה, רק את הסיפור המשותף
אולי העניין הוא הזום: בישראל אנחנו חיים בזום־אין עצבני. כל עכבר הוא הר, כל קשקוש סערה. בניו־יורק חיים בזום־אאוט עצבני. רואים רק את התמונה הגדולה, רק את הסיפור המשותף
הדברים שחשובים יותר מרובוטיקה, המנהגים שאיתם יוצאים מבית הקברות, הסיפור המדהים של עם ישראל, וההשפעה ל מה שאנחנו עושים – על כל עם ישראל
התחזיות הפסימיות של לפני 75 שנה התגלו כאחרות לגמרי ממה שציפינו אז. במי תלוי העתיד שלנו? וגם: 53 הרוגים ערבים בשלושה וחצי חודשים
מסכת אבות, התחלנו. וגם: הדברים שצריך לזכור על השואה, וכמה מסרים מכלה בת 40
מה אמרה סיון רהב מאיר בשיעור שמסרה השבוע לחברותיה של רינה די הי"ד, שנרצחה בפיגוע?
ההספדים האלה לא נכתבו השבוע. הם נכתבו במשך עשרות שנים של לימוד, עלייה, חינוך, התבוננות ועיצוב האישיות
זוהי תזכורת לכך שהסיפור המשותף שלנו גדול הרבה יותר מכל מחלוקת זמנית. שלא באנו לכאן רק כדי להשיג רוב של 61 בוויכוח פנימי, כדי אלא להגיד משהו החוצה, לעולם כולו. הנה כמה רעיונות לערב הגדול שלפנינו, הפריים-טיים היהודי השנתי
האם אנחנו שומעים את הקריאה, איך אנחנו מדברים על המצב, כמה אנחנו צועקים אל ה', ואיזה חמץ אנחנו מנקים?
"אני באמת מתרשמת שהמוחים מתקשים לנשום כרגע", אמרה לי. "אבל אני התקשיתי לנשום לפני חצי שנה. מישהו ספר אותי? מישהו אמר שהעם קרוע? שהדמוקרטיה בסכנה, כי עיוותו פה את רצון הבוחר?". וגם: כמה רופאים עולים לארץ?
שבת שמשפיעה על כל השבוע, רעיונות שמועילים לא רק לשחקנים, הקרבן האחרון של הקרב, וחמישה דברים על חודש ניסן שהגיע אלינו
אולי המתווה לא צריך להיות מפורט כל כך, מלא בסעיפים. הרצוג פשוט צריך להציע דרך לנהל את הדיונים, לפתוח את משכן הנשיא לתהליך מוסכם בין הצדדים. לא מאוחר לתקן
הדברים שעדיף לא לשתף עם כולם, המשפטים החשובים של ר' אלימלך מליז'ענסק, והנשמה שמשוחררת גם כשהגוף שבור. שתשרה השכינה במעשה ידינו
את הפרשנות הפוליטית הכי טובה השבוע שמעתי משיכור, בפורים. וגם: הקולות הבוגרים של הנשיא הרצוג ושל שלמה ארצי
על אחדות לפני מלחמה, על מציאות שמתהפכת ברגע, על פורים ועל שושן, וגם על הדרך הארוכה של עם ישראל
לא רק אצלנו מתחוללות דרמות פוליטיות, זה קורה במקומות רבים בעולם. וגם - דרמות נוספות קרו כאן בימים אלה, בזמן שרבנו. כדאי לדבר גם עליהן
האורות שאנחנו מדליקים, השלמה של החיסרון, משלוח מנות שהופך איש לרעהו, וגם: 5 דברים על ז' באדר
על חלק מהדברים זכי מגיב "קשה לי לשמוע את מה שהרב אומר", או אומר "אני יודע שהרב לא אהב את הממשלה שאשתי כיהנה בה". מצד אחד ביקורת, מצד שני איפה בשמאל יש מי שמכיר את הדיבור לרב בכבוד, בגוף שלישי?
הרצון להיות "שם", המתנה הכי גדולה שאפשר לתת לאדם, השברים שאנחנו סוחבים איתנו וגם: 4 דברים על חודש אדר
הכבוד שהיה בנאום של הנשיא הרצוג השבוע, ודברי ימיה של קהילה יהודית עתיקה בעיר אנטיוכיה שבטורקיה
על עוצמה של שליחות, על האיחור של הטוב, על הדרך לקום מתוך הכאב, ועל האמצעים שמקדשים את המטרה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה