סיון רהב מאיר: מה לוקחים כשהבית עומד להישרף?
אל תפספסו את הקדושה של השמיטה, איך אפשר להתעלם מהסביבה, וחופה מיחדת ומרגשת
אל תפספסו את הקדושה של השמיטה, איך אפשר להתעלם מהסביבה, וחופה מיחדת ומרגשת
הרב שטיינזלץ, הרב זקס, הרב יואל כהן – בשנה אחת איבדנו שלושה ענקי רוח שהשקיעו זמן, מרץ ומחשבה בשביל הזולת
על פי פרשת השבוע, כל כוח צריך לרסן. המלך לא מלך אלא משרת, לא הוא במרכז אלא הציבור שאותו הוא מנהיג. ומלך – צריך למלוך קודם כל על עצמו
תכנסו את קבינט הקורונה שלכם בהקדם. בלי תדרוכים נגד המשתתפים, בלי מבריזנים, בלי פוליטיקה. רק סבים, הורים וילדים שרואים את המחדל – ולוקחים אחריות
חגי תשרי, בניגוד לדימוי שנוצר, הם ממש לא של החרדים או של הדתיים. הם של המדינה היהודית. הם של הקשישים מכל המגזרים ששוב ייסבו, חלילה, לשולחן החג לבד. ההכרעה לקדש את אוגוסט ולא את תשרי היא הכרעה ערכית מצערת
יש לנו יכולת בחירה חופשית בין טוב לרע, והיא ניתנת היום, כלומר, בכל יום מחדש. אפשר להכריע, אפשר לתקן, אפשר לבחור מסלול חיובי יותר
על מסירות נפש ומיץ תפוזים, המשפטים של סא"ל עמנואל מורנו ז"ל, שעות של ערב בלי סלולרי, הדרך הנכונה לשמחה ותעודת בגרות של סבלנות
מצאתי בכל זאת דף רשמי שחברת החדשות פתחה עבורו, דף לא פעיל. התגובות שם ישנות, וכל כך הפוכות מהמציאות
זו נשמעת תקרית קטנה, לא חשובה, אבל דת הפוליטיקלי קורקט יכולה להיות קנאית ואובססיבית יותר מהרבה דתות אחרות. עדיף היה לשנות את השיח. לא לייצר לעצמנו שם רע
האתגר האמיתי שספר דברים מזהיר מפניו הוא חיים בחברת שפע. חברה שבה יש הכול, ובגדול. זה אתגר לחיות בעוני, אבל זה גם אתגר לחיות בעושר
למה אנחנו לא מעריכים חיי אדם, הסיפור של רוני דניאל ז"ל, מה שעושים – לעשות מאהבה, ומדריך הפרשה לחופש הגדול
"בזמן מלחמה כולם מזדהים איתנו, אבל אני קורא להם לבוא לבקר בזמנים שקטים. לראות עם מי הם מזדהים"
אינספור אידיאולוגיות ינסו לכרסם בעקרונות הבסיסיים האלה, אבל בשבת נקרא שוב על חשיבות השבת ועל המלחמה בעבודת אלילים
הסיפור הוא לא בן אנד ג'ריס, אלא הערעור הקיומי של הביטחון שלנו. אנחנו זקוקים ל"חומת מגן" הסברתית
החוויה היהודית של עומרי כספי, עצה טובה על פרספקטיבה מספר דברים, החלום של ישי ריבו, והדרך להעביר דברים מהשכל אל הלב
אנחנו לא מקוננים אלפיים שנה על חורבן הבית רק בגלל הבלגן במליאה, אנחנו רוצים הרבה יותר מזה. מילים כמו גאולה או קדושה לא הפחידו את אבותינו מעולם
המהומות מימי "שומר החומות" נרגעו. בפועל, זה לא כך. מתרחשים פה המון אירועים, אבל הם לא הופכים לכותרת ראשית. הם בשולי החדשות, ברמת המבזק, ואנחנו פשוט לא מחברים את הנקודות לתמונה שלמה
שני אביגל, אמא של הילד עידו אביגל ז"ל בן ה-5 משדרות שנהרג במבצע "שומר החומות", מספרת לסיון רהב מאיר על היוזמה המקסימה והמרגשת שלהם, להנצחת זכרו
מיהם אותם 700 ישראלים שהשקיעו מיליונים, וחשבו שזו הדרך הנכונה והבטוחה להתעשר, ולא השקעה סולידית עם אנשי מקצוע שבאמת מבינים ומנוסים בתחום?
זו אחת התמונות המביכות בתולדות הכנסת: ח"כ יצחק מאיר הלוי מגיע עם חולצה קרועה מההלוויה של אחותו, להצביע במליאה. זה סיפורה של האחות
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה