כל התכנים של סיון רהב מאיר

"מוזמנים להקשיב למילים שמתארות את הכהן הגדול בבית המקדש", כותבת רהב מאיר, "ואולי תתחברו להכרזה בסוף השיר: אשרי העם שככה לו". צפו

הקושי הגדול, לדבריהם, הוא לא הפלסטינים, הוא התחושה שהם נשכחו. הם מרגישים שהם חיים בעולם אחר, מקביל

הבן לניצולי שואה והבן לעולים ממרוקו שהובילו את המשלחת להסכם השלום עם איחוד האמירויות

צריך להפוך את המשוואה: אתה פראייר כי אתה עדיין שם מסכה? אתה פראייר אם אתה לא שם מסכה

בתוכנית בוקר אומרת רהב מאיר על המורים: "כל הכבוד זה מורכב, בכל כך הרבה אי וודאות, לתפקד, ללמד". צפו

לא להיות כפויי טובה, ללוות את הילדים בחרדת קודש – ולעשות זאת בכל יום מחדש, וגם כמה מילים לזכרו של ה"בן איש חי"

"הילדים לומדים מאיתנו איך להתמודד עם משברים, הם לומדים גמישות", אומרת רהב מאיר, "להכין את הילדים ואת עצמינו להרפתקה עם מאגרים של סובלנות". צפו

לשים מעקה, להשיב אבדה, לשלם שכר. כמה פשוט, כמה לא מובן מאליו

היו מחלוקות שבאמת קרעו אותנו מבפנים. אבל הפעם? הפעם אין באמת מחלוקת. על מה בעצם אנחנו רבים כל היום? הרי רוב הסוגיות הבוערות, רוב הדאגות והתקוות כעת, הן משותפות לכולם

פתרונות חלופיים ל"זום", סינון אתרים – ולא רק לדתיים, והתגובה של אמא לשיעור ב"זום" שמתנתק בפעם השלישית

"עגלה ערופה" בימינו, החזרה למוסדות החינוך, המלחמה האמיתית שבתוכנו, ונקודה למחשבה מדבריו של הרב שי אוחיון הי"ד

אסור שהריחוק החברתי שהקורונה כופה עלינו יהפוך לניכור חברתי בין אדם לאדם. כשם שיש כעת נזקקים שצריכים מזון, יש נזקקים שצריכים תשומת לב

בשני התחומים אנחנו צריכים יותר יציבות ואמון. בשניהם אפשר לאחל: רפואה שלמה. נדמה לי שמעולם לא אמרנו "שנה טובה" וכל כך התכוונו לכך.

"אני חושב שצריכים לפתוח את הנחל לציבור, אבל בו זמנית אני אומר שהייתי נמנע מלבקר בנחל, למרות שזה נראה כמו אחלה מקום. למה? כי יש מי שאומר שזה מפריע לו"

המשפטים של סא"ל עמנואל מורנו, החשיבות של הגבולות שאנו שמים לעצמנו, הדרך להיות תמימים ולא ציניים, וראש חודש אלול עם השאלה הנצחית, הפעם קצת אחרת: איפה אתם בחגים?

"העליה נמשכת גם בקורונה", אומרת רהב מאיר, "יש לנו עכשיו אחים ואחיות שלראשונה שוקלים זאת ברצינות, הקורונה גורמת למחשבה על משמעות". צפו

בראיון עם מנהיג הקהילה היהודית בדובאי, שואלת רהב מאיר: "מה יש לכם להציע לישראלים שיגיעו?", ומקבלת תשובה מפתיעה: "אוכל כשר נגיש ומניינים". צפו

צריך להיות ברור לנו שזה הנושא החשוב ביותר כעת. עוד לא הבנו שאנחנו נלחמים כעת עבור אותם 20 אחוז - שגם הם, אף על פי שאינם בני 60 פלוס, הם "קבוצת סיכון"

מה מוביל לשמחה אמיתית, הטוב של ארץ ישראל, הסכנה של תרבות השפע וכמה מילים לזכרם של אנשים שהתרחקו מאור הזרקורים

יש חשש שהכל יהפוך כעת לצפוף ודחוס ועצבני. זה לא הזמן לפנקסנות ולעצבים אלא לכמה שיותר אהבה, זרימה ושמחה