כל התכנים של ידידיה מאיר / בשבע

לא אחת קורה שמראיין ציני מצליח להוציא משפט לא מוצלח מפוליטיקאי, וכולם חוגגים על פליטת הפה. כאן זה הכי לא המקרה. "כי זה אנשים אחרים" זאת ממש משנת החיים של לפיד. ה"הוא היה אומר" שלו

האם גל הטרור הנורא גורם להם לפחד ולחרדה? חפיף. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה. אבל תיקוני חקיקה בוועדת חוק ומשפט של הכנסת, דיונים בהרכב המדויק של הוועדה לבחירת שופטים – הו, זה כבר גורם פחד ואימה משתקים שאין דרך להתמודד איתם לבד

איך זה שרק עשרות אלפים מגיעים להפגנות? נשמע שהיו צריכים להיות יותר... עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה – הוא מאריך אותה בעצמו

וגם – ראיון עם אשת מקצוע שמשתמשת ברגש הזה. אולי גם לרדיו צריך להתחיל להקשיב על "שקט"

מלחמת אחים לא תהיה פה. למה שתהיה? בגלל ויכוח על איזה רוב בדיוק יהיה בפסקת ההתגברות? נו באמת. זה לא החומר של מלחמת אחים. ומי שאומר לכם שתהיה – בררו מה האינטרס הפוליטי שלו ליצור מצג שווא כזה

והמחשבה הזאת, שמדובר באנשים טובים ואכפתיים, רק מבאסת עוד יותר. הכי קל היה לפטור אותם באבחנת "טרולים", "מטורללים", או כל מילה אחרת עם האותיות ט' ול'. אבל זהו, שלא

"והוא פותח ומקריא מכל ספר פסוק, שני משפטים, קטע קצר - שום דבר כמעט, אבל כל מילה הוא מקריא בחרדת קודש, באהבה, בהתפעלות, כאילו הוא מצא פנינה מיוחדת"

מה המשמעות של הנחת התפילין של אהרן ברק? ומה יצא מלימוד הדף היומי של יונתן רזאל, לפני שבע וחצי שנים?

לא, כבודו, אף אחד לא רוצה להעמיד אותך מול כיתת יורים. ומפחיד שאדם שחושב במונחים היסטריים כאלה, רחוקים כל כך מ"מזג שיפוטי", היה עד לפני כמה שנים המחליט האחרון במדינת ישראל

אם עוד לפני שהממשלה בכלל קמה, 'הארץ' כבר משתמש בנשק הכי כבד - מאמר של מרן דוד גרוסמן - מה יקרה אחרי שהיא תקום ובעזרת ה' תתחיל ליישם את המדיניות שלמענה נבחרה?

הייתה לו "אכפתיות ישראל". ובגלל אותה אכפתיות הוא רצה שיהיה טוב לעם ישראל כעם, וגם לכל יחיד ויחיד. ומה יעשה טוב לעם ישראל? טוב זה שכל בניך, כולל כולם, יהיו לימודי ה'

אצלם זה פחות מעברים חדים, ויותר "הרמוניה". וזה בדיוק מה שכל כך מרגש וכל כך אותנטי באהרן רזאל וביצירתו. הוא באמת מחובר לעולם התורה ורואה אור בבני ברק הכעורה

לא שמעתי על הסרטונים שטוענים שאינך יהודי עד לפני כמה ימים, כשהתחלת לתבוע. וכמוני עוד ישראלים רבים. ותראה מה זה: בכל זאת התנגדנו נחרצות לממשלה המסוכנת שלך

עכשיו זה הולך לחזור. אני מריח את זה. שימו לב איך בכל ריאיון, ואפילו בכל דיווח עיתונאי על הקמת ממשלה, שותלים את הביטוי "לצאת לרחובות"

"תבעתי כי אני לא מוכנה שיביישו את זכר אבי היקר עליו השלום ואת זכר משפחת אביו היהודית הגאה, אנשי היישוב הישן בירושלים ובוני הארץ"

אז מה קרה לנציגים שלנו? למה בין כל הכותרות המקושקשות והמבהילות, אנחנו לא רואים דיווחים על ה"הדתה" המתוכננת במשרד החינוך?

מסכים עם כל מילה, אבל תראו לאן הגענו: איתמר בן גביר הוא המבוגר האחראי והמתון במו"מ המביך הזה

הפעם, לראשונה מאז הרצח, משפחת רבין החליטה לשים לחרפה הזאת סוף. כנראה שבסופו של דבר בן ארצי מביך גם אותם: "מתוך כבוד למעמד ולהכרעה הדמוקרטית", הם כתבו

מי הוא עם ישראל? ומה זה אומר חי? הו. בדיוק על זה היו הבחירות. בדיוק על זה ניטש המאבק. הוא מלווה אותנו כבר כמה מערכות בחירות, בעצם עוד מקום המדינה

בשנה האחרונה המציאות עלתה על כל עיתון דמה. ומה יקרה אם חלילה נפסיד? אם החבר'ה האלה ייבחרו שוב, והפעם לקדנציה מלאה?