כל התכנים של יהוסף יעבץ

הכלל היה: עיר שמגלה כל סוג של התנגדות – כל תושביה נטבחים, מנער ועד זקן, טף ונשים. אכזריותם של המונגולים עשתה לה כנפיים. לא משתלם היה להתנגד להם

האות סמ"ך מתארת את המערכת הסגורה, המורכבת מכמה חלקים, שפועלים כולם יחד בשיתוף פעולה

הגמרא עוסקת בקביעה של המשנה "אין מוציאין למלחמת הרשות – אלא על פי בית דין של שבעים ואחד". לפי זה, מלחמה אינה רק עניין של המלך, הוא לא יכול להחליט מתי יוצאים למלחמה, אלא צריך לבקש רשות מהסנהדרין. מנין למשנה שכך הוא פירוש הפסוק?

רבי יעקב הלוי ממרוייש היה גדול בתורה, ואחד מבעלי התוספות, אך בצד זאת היה גם גדול בתורת הקבלה והנסתר, והוא הגיע למדרגה מופלאה: הוא היה שואל שאלות בהלכה מן השמים, ומקבל תשובה

כאות שימוש, האות נ' משייכת את המילה לבניין נפעל. כאשר מישהו משועבד לרצון של אחר, זה מבוטא באות נ'. כאשר מישהו אחר גורם לאדם שיקרה לו משהו, הוא נלכד, נשבר, נכנס

היהודים סיימו את תפילתם וזעקתם, ונכנסו לבתיהם להכין את צרכי השבת. ואז הוחשכו השמים באחת. עננים שחורים כיסו את כל האופק, בצורה שלא נראתה מזה שנים רבות

היהודים התאמצו בכל כוחם לעשות את המלאכה: חפרו יסודות והציבו אבן פינה. ביום 19 במאי, י"ח באייר, החלה עבודת בנית בית המקדש, בשירה, הלל וריקודים

כולנו מכירים את "שער האריות" בירושלים. מימין ומשמאל לשער ישנם תבליטים גדולים של אריות. איך הגיעו האריות לשער? האמנם שלמה המלך הציב אותם שם? מובן שלא

יהודה השתמש בשלושה כלים עוצמתיים: כניעה, פנייה ללב ואיום. כלים אלו נגעו לליבו של יוסף והובילו לרגע ההיסטורי שבו התאחדו השבטים. גם יהודה המכבי, מאות שנים לאחר מכן, שילב עוצמה ורגישות, והוביל את ישראל לניצחון שהשפיע על זהות העם לדורות

כאשר הגיע הרמב"ם לקהיר, כרופאו של הווזיר, הוא נחלץ לעזרת יהודי מצרים. הרמב"ם, שהיה מוערך מאד על ידי כל אומות העולם, יהודים מוסלמים ונוצרים, הצליח לשכנע את הווזיר שזוטא אינו ראוי לתפקיד, ושתפקיד זה מיועד למנהיגים רוחניים מורמים מעם

ספריו מצוטטים אצל פרשנים ומחברים שונים, אך אף אחד לא ציין מי היה רבי תנחום ומתי חי. האמנם חי בירושלים, או שמא היה זה רק שם משפחתו?

קהילות יהודיות ברחבי העולם חרבו והפסיקו להתקיים: ארם נהריים, לוב, ועוד. בפפירוס שנמצא במצרים, שזמנו הוא שמונים שנה אחרי המרד, מוזכר כי המצרים חוגגים מדי שנה את יום הניצחון על היהודים

בתור נער בן 15 יצא עזרא לעבוד. הוא עבד במשרד הדואר, אך לא שכח לרגע את הבטחתו לפעול למען עם ישראל. הוא יצר קשר עם המחתרות, והציע להן העברת אינפורמציה מתוך משרד הדואר. היה זה מכרה זהב, שכן אף אחד לא חשד בדוור בן ה-15 הנוסע על אופניו ומחלק מכתבים

המורדים, שרצו לנקום באותו מטורף, הצליחו להגיע אל בתו, נסיכת אפריקה, והוציאו אותה להורג. אם עד עכשיו השתולל קוויטוס, הרי שעכשיו יצא מדעתו לחלוטין. הוא הכריז כי אם לא יוסגרו הרוצחים, הוא ישמיד את כל יהודי נפת לוד

מסתבר שהנער התנהג כאן כילד קטן חסר אחריות. הוא הגיע, אכן, למחסן היין, אבל לא היה שם אף אדם. כולם היו בחתונה. נכנס הנער אל המחסן, ולקח כמה וכמה ארגזים של יין. בדרך נפלו כמה בקבוקים ונשברו. הכסף נעלם, אולי קנה לעצמו משהו בדרך... דלת המחסן נשארה פתוחה, לא ידוע אפילו כמה בקבוקים נעלמו. בעל המחסן רותח מכעס

הוא התפרסם מאד ביכולת הדיאגנוזה שלו. הוא התבונן על אדם וידע מה מעשיו, מה מלאכתו ומה מיחושיו. סיפורו של אסד, רופא העיניים היהודי שהרשים את המוסלמים

כולנו שמענו על "המרד הגדול" ברומאים שהביא לחורבן בית המקדש, ועל מרד בר כוכבא, כששים שנה לאחר מכן, שהביא לחורבן ביתר. אך לא רבים יודעים שבין שתי המרידות האלו היתה מרידה נוספת, גדולה ונוראה

המוסלמים, שמונים לירח בלבד, ולא יודעים לעבר שנים, עונות השנה שלהם נודדות לאחור. חג שהיה פעם בקיץ, היום הוא בחורף, אבל התורה דורשת שהחגים יהיו בזמן קבוע

מתבונן מן הצד היה בטוח שההיסטוריה נכתבת שם, בארמונות פרעה, ומעשיהם של הרועים בארץ כנען הם שום דבר מבחינתה. אבל אנחנו, בני אברהם, יודעים שלפעמים ההיסטוריה נוצרת על ידי אותו אחד בודד שעומד מעבר אחד של העולם וכולם מן העבר השני, ורק לעתיד לבוא יבינו את המשמעות של מעשיו

מגילת מצרים עוסקת באירוע שהתרחש בשנת 1012, כאשר השיגעון היה עדיין חלקי. במהלך לוייה של חכם יהודי בקהיר, התפרצו המון מצרים ופרעו במלווים, ולאחר מכן אסרו קבוצה מהם בטענות שווא שונות ומשונות