איך נראה הפסח בירושלים? עדות חיה מבית המקדש
מקוים שאולי השנה נזכה, וכן יגיע המשיח, ונקריב קרבן פסח בירושלים, ונחזה כולנו בעבודת הכהנים. אבל איך נראה הפסח בירושלים?
מקוים שאולי השנה נזכה, וכן יגיע המשיח, ונקריב קרבן פסח בירושלים, ונחזה כולנו בעבודת הכהנים. אבל איך נראה הפסח בירושלים?
בזיכרונו הפנומנלי נשא את כל מקורות היהדות, ועוד מקורות רבים. כל מילה שלו צפנה בחובה אוצרות של אמונה וידע. חכמים האזינו לו בשקיקה, אך מי הוא? ומאין בא? זאת לא הסכים לגלות
אנחנו יודעים שזמנה של המילה הוא היום השמיני ללידה. מה הרעיון במספר זה של שמונה? העולם נברא לפי הרעיון של התורה, כמובן, ולא להיפך. מדוע אומרת התורה למול בגיל שמונה ימים?
באירופה של פעם, דג מלוח היה חלק מכל אירוע וארוחה. לא היה שפע של מוצרים, הדגים מצויים בנהרות, מקררים לא היו והדרך לשמרם היתה על ידי מליחה. ובקיצור: בכל בית יהודי היתה חבית או לכל הפחות ארגז קטן של דגים מלוחים, לשבת, לפסח, ולכל חג
בדרך כלל טומאה מגיעה מדברים שליליים – מת, שרץ, צרעת. אבל לידה? ילד יהודי טהור נולד ובא לעולם, מדוע טומאה?
בתורה, הכהן אינו עושה שום דבר לריפוי המצורע! הוא מאבחן, הוא בודק, הוא מסגיר, הוא מטמא או מטהר, אבל לא נוקף אפילו אצבע קטנה כדי לרפא
מה תעשה, אם כן, אישה שיש לה נגע? אומר הגאון רבי חיים קניבסקי שהיא יכולה ללכת לכהנת. לא כתוב בתורה בשום מקום שרק כהן זכר יכול לקבוע, גם כהנת יכולה לקבוע אם מדובר בנגע או לא
המונח "פשיון" מוזכר הרבה פעמים במסכת נגעים, ומיוסד על הכתוב בתורה, "אם לא פשה הנגע". לפשות זה לגדול, להתרחב. איך הכהן יכול לזכור, שבוע אחרי, את גודל הכתם המדויק, ולקבוע חד משמעית אם גדל או קטן?
התורה מאריכה מאד ומפרטת את סדר אבחנת הצרעת, וטהרתה בהמשך. אך האם מישהו מאיתנו פגש לאחרונה מצורע? מה זו צרעת?
בפרשת השבוע מתוארת משיחת הכהן הגדול בשמן המשחה בעת חנוכת המשכן. מהו טעם משיחת הכלים והכהן הגדול, וכיצד היו מושחים את השמן?
הג'מוס הוא שור בר ענק ממין התאו, דומה לבפאלו הדרום אמריקאי. בהחלט לא נעים לפגוש אותו לבד בביצה שוממת. אך מה בדבר הכשרות? האם אין צורך במסורת כדי לאכול מבשרו או ליהנות מחלבו?
שרצים הם איסור חמור ומתועב, אבל מתוך שרץ העוף התורה מתירה לאכול ארבעה סוגים של חגבים. בגמרא מתוארים סימניו של החגב המותר, ויש גם תנאי שיהיה "שמו חגב", שכך יהיה כינויו - מדוע התורה מתירה לנו לאכול שרץ כזה?
כאשר החלו החפירות הארכיאולוגיות בישראל, מהר מאד התברר סימן זיהוי יעיל מאין כמותו לשרידי ישוב ישראלי: היעדר חזירים! הפלשתים והכנענים גידלו חזירים ואכלו אותם, אבל הישראלים לא
בסיומה של החופה, לאחר קריאות מזל טוב, מוכנס עגל קטן לחצר. הרב מניף עליו גרזן גדול ועורף את ראשו. העגל מונף על שפוד ענקי מעל למדורה, עבור שמחת החתונה. היתכן? יהודים אוכלים מבשר שלא נשחט?
"אנחנו מוקפים בצבא שלם של בעלי חיים שדואג לבטיחותנו ולרווחתנו. והנה אתם, היהודים, בתורה שלכם יש פרשה מופלאה, שבה אוסרת התורה לאכול את כל המינים האלו. כן, בדיוק המינים שאחראים על השמדת המזיקים והסכנות, אתם היהודים לא נוגעים בהם
והנה הגיע חכם אחד מבריסק, ולדבריו אסור לסמוך על הנשים בבדיקה זו, משום שהן ממהרות לעסקי הבית ואין להן סבלנות, ונמצאנו נכשלים, חלילה, בתולעים. האם נכונה הוראתו?
בצידם של בתי הכנסיות הישנים יותר, היו מקוואות טהרה צמודים, ומשלב מסוים נעלמו המקוואות. בית הכנסת היה ללא מקווה צמוד. מה הסיבה לכך?
המשפט "בטלה דעתו אצל כל אדם" מופיע הרבה פעמים בגמרא ובהלכה. מה זה אומר? מדוע מבטלים דעתו של אדם?
אין זו המילה היחידה שנכתבת במקומות שונים בצורות מעט שונות. אנחנו, היודעים שכל אות בתורה היא מדויקת, מאמינים שלכל דבר יש הסבר וסיבה, גם אם לא תמיד אלו ידועים לנו
בתורה מתוארים גמלים אצל אברהם, וגם בהמשך, ואף בפרשת השבוע מוזכר הגמל כאסור באכילה, ואילו בחפירות הארכיאולוגיות לא נמצאו שרידי גמלים מתקופת התורה. מה עושים?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה