הרב יצחק זילברשטיין

וכאן אירע דבר מזעזע ביותר. כאשר פתחנו את דלת הבית, קפאנו על מקומנו... הבית התמלא בעשן, כשכל המשפחה ישנה בשלווה על מטתם. רצתי אחר מקור העשן, והבחנתי בשמיכה המכסה את אחד הילדים הקטנים שבוערת באש

פשוט מאוד, המוצא סיפר כי במוצאי שבת מצא באוטובוס הבין-עירוני, ארנק עם הרבה כסף מזומן, חיפש פרטים מזהים אודות בעליו, ולא מצא שום פרט, מלבד פתק אחד קטן - שטר ההלוואה... בשטר מופיע שמי המלא, ואז חיפש בספר הטלפונים את השם הזה, עד שהגיע אלי... הוא התעניין אם ידוע לי אודות בעל הארנק

יש לך שלוש שעות לבכות ולצעוק... אף אחד לא שומע אותך כאן – רק הקב"ה. תבכה תצעק ותתחנן..."

האיש תיאר באופן מזעזע את מצב שלום ביתו המעורער במשך שנים ארוכות, ואת היסורים הקשים שמלפפים אותו ואת אשתו בגין חורבן ביתם...

התשובה לכך היא, שהלא תראה, כי היין שהוא במרתף, ומונח בחבית סתומה, והנה בעת שדורכים את הענבים בגת, אף שהיין שבחבית רחוק מאוד ממקום הדריכה, הוא מתנועע מאליו, והוא פלא!

"כיצד אתם מעיזים לעשות איפה ואיפה?! אם שנינו הזקנו יחד, הרי שעלינו לשלם שווה בשווה!...". חשב-השכר הגיב: "אַפְנה את התלונה לבעל המפעל, והיא תטופל"

הגברת רכשה בנוסף וילה מפוארת באזור יוקרה, מכונית שרד חדשה, רהיטים ושטיחים, ועוד רשימה ארוכה של פריטים יקרים... כל הרכישות נעשו בצורה בלתי שפויה, מחמת הבעיה הנפשית החמורה, שמאופיינת בהתנהגות חריגה של פעלתנות יתר

כעת בא ראובן ושואל: האם עלי לשוב אל ידידי שמעון ולהשיב לו את ה-500 שקלים, כי התברר שלא הייתי סנדק?...

האם בכל זאת מותר לברך על הבשמים ולהתכופף ולהריח בהם, או שמא מכיון שנקטפו תוך חילול שבת, אין להריח בהם?

"כל היום כשר למילה, אלא שזריזין מקדימים למצוות ומלין מיד בבוקר", ולכן חשבתי שבע"ה אקיים את הברית בשעת בוקר מוקדמת

באחד הימים, יצא ראובן לפגישה עסקית, ולקח עמו צרור של אבנים יקרות כדי למכרן. את צרור האבנים היקרות החזיק בידו, ולפתע, אירע אסון - הגיח שודד אלים, חטף מידו את האבנים, ונמלט מהמקום

האם הם צריכים להחזיר לשמעון את כספו, כיון שאחרי הכל לא נזקקו לכסף שנתן, או שמא יוכלו להשאירו בידם, ובפרט לאור העובדה שגם כעת הם זקוקים לכסף, כי הפרוטה אינה מצויה בכיסם?...

הבעל בא ומבקש לשאול: לאחר שנראה בעיני כי לכאורה אני ממצה את ההשתדלות הנצרכת למען רעייתי (ביחס חם ואוהב, ברכישת מתנות וכו'), ובכל זאת זוכה ליחס אכזרי מצד אשתי ה'קשה' - מהיכן אפוא אוכל לשאוב חיזוק, ולא ליפול חלילה לזרועות הייאוש והעצבות?

האם מותר ליהודי לשתף פעולה עם השלטונות שקבעו כך, או שמא יש להימנע מלקרוא לאסיר במספר כדי שלא ימחה שמו האמיתי?

מתי הנושא אשה מברך בשעת הנישואין על אשתו החדשה "דיין האמת"? ולאיזו מן הברכות שאנו מברכים בכל יום, זכינו בזכות מלחמת המלכים? מספר חידות מרתקות בדיני ברכות, ותשובות בצידן

הדם אזל מפניי, רגליי כשלו. חשתי אימה וחרדה, פחד ואי-נעימות נוראה! כמה דקות ארכו לי כדי להתאושש חלקית. מה אני עושה עכשיו? מה אומר לעשיר?

הגוי לא התרגש כלל, חייך והשיב בביטחון: 'החמאה משביחה מאוד את התבשיל, לאחר שתטעם תבין...'

והנה, לאחר שמירה קפדנית על הדיאטה במשך חודשים ארוכים, האיש אכן ירד במשקל באופן מדהים, ולעת עתה היה נראה שהדיאטה הצליחה מעל ומעבר!

"קראו לי לתקן מקררים בחנות בשר גדולה. כשהגעתי למקום, הזדעזעתי לגלות כי מדובר במעדנייה שמוכרים בה דבר-אחר (חזיר)..."

האם מותר לי להיכנס למקום המתועב על מנת להתפנות, שהרי שנינו (שו"ע או"ח סי' ג' סי"ז) "המשהה נקביו, עובר משום בל תשקצו"; או שמא לא אכנס, משום חשד הרואים וחילול ה', כאשר יראו יהודי בעל חזות חרדית נכנס למסעדת הפיגולים, ולכן עלי להמשיך בנסיעה עד שאמצא מקום אחר?