הרב יצחק זילברשטיין

"לדאבוני - סיפר בצער - אני נגוע מאוד במידה הגרועה של 'צרות עין'; הקמצנות הקנאה והעין הרעה בהצלחתו של השני, מקננים בקרבי, ועדיין לא הצלחתי לתקן את נפשי מהנגע החמור הזה"

הם מתקרבים אל הקול, ורואים יהודי כבן 55 עומד ומשעין ראשו על האבנים, בוכה ובוכה ללא הפוגה. קולות הבכי זיעזעו את כל האנשים שהיו באותה שעה במקום

'אם מרן שליט"א נקלע לכאן, עלינו לכבדו לסידור חופה וקידושין...'. מרן נענה ברצון לבקשה, ושמחתם של בני הזוג המאושרים היתה עצומה, על שזכו שגדול הדור מסדר להם חופה וקידושין

המתלמד הסכים, וכעבור מספר מפגשים, המלמד מודיע שהקורס הסתיים. טען המתלמד: "הבטחת ללמדני אלף מיני ניגון, ולמעשה קיבלתי רק כ-800, עליך להשיב לי חלק מדמי הלימוד!"

מסתפק האיש: איזו חליפה עדיף שאלבש בשבת, את החליפה הישנה, שהיא כמידתי ממש, או שמא את החליפה החדשה, שאמנם קצרה, אך נאה ומהודרת?

"יש פיתרון לבעיה - לאחר אריכות ימים כשיבוא זמנך, יעמיקו באדמה ויחפרו עמוק יותר מהרגיל, ובכך לא תנוח בין שתי נשים, כיון שקברך יהיה עמוק יותר מהן"

מרן הביט בפני השואל, ואמר לו: 'אולי הינך בעל גאווה!' והוסיף: 'יתכן שאתה מתגאה בתוך ביתך, ומתנהג ביהירות כלפי אשתך!'.

המעניין הוא, שהיהודי מגיע עם התיק גם לשיעורי התורה בשבת, וגם לאחר שדרשתי על כך, ואמרתי באופן ברור שכסף הוא מוקצה גמור בשבת ואסור לטלטלו, האיש ממשיך להגיע בשבת כשתיק הכסף בידו

מי הוא הבעל חיים שמשמש כ"שליח ציבור" של בעלי החיות? ואיך יתכן שנאמר לשליח ציבור: את ה"ברכו" אתה לא תאמר, אלא אדם אחֵר יאמרנו? מספר חידות מרתקות בדיני תפילה, ותשובות בצידן

"בעוד שעתיים תצא לתחנת האוטובוס במקומך, ותמתין לאוטובוס הנושא מספר פלוני. כישיגיע, שְׁלוֹף מתא המטען את המזוודה והצידנית... בשבוע הבא נשלח בע"ה משלוח נוסף של מאכלים ובגדים..."

פתחתי את התיק. היו שם טלית ותפילין, ולצידם המון מסמכים ומעטפות, שלתדהמתי הכילו שטרי כסף רבים. עשרות אלפי שקלים היו שם!

'אני מודה לך על שזיכית אותי לקיים היום מצוה נדירה, מצוות השבת אבידה...', שמעון לא הבין את פשר הדברים, וראובן הסביר: 'נו, המחשב נייד שלך, ששכחת באוטובוס... לקחתי אותו, וכעת הוא ממתין לך כאן בביתי'

האמת היתה, שבעבור אהבת התלמיד לרבו וחמלתו עליו, חשב בליבו להעביר את המטבע המזוייף בערמה ולהביא על ידו שכר לרבו. וכך אכן עשה

עצתו של הגאון היתה, שאם עד היום שיווק תשעים שקיות, הרי מעתה יוסיף עשר שקיות, דהיינו שימכור מאה ועשר שקיות בכל חבילה, ובכך יוכל לכפר על מה שעשה. היהודי קיבל את הדבר על עצמו, למרות שמן הסתם היה לו קשה לעשות זאת

והנה, לאחר השלמת בניית הספרייה המפוארת, עמד התורם להיכנס לבית המדרש, ונדהם לראות בכניסה שלט גדול שעליו נחרט: "ברכה לראש משביר... לאיש יקר-רוח, נדיב-הלב, מורם-מעם... אשר נדבה ליבו לגשת אל המלאכה, ולתרום מהונו את כל אוצר הספרים המהודר...".

הנהג יצא ונבהל לגלות שגרם להפוך את הגדר המפוארת לתל אבנים, משום שככל הנראה התקדם קצת יותר מדי. פתאום אנשים החלו לנהור לעבר הנהג ואמרו לו 'אתה בצרה כי בעל הבית הזה הינו אדם אימתני ומגושם...'

והנה, חלפו מספר שנים, ובבית הנכרי מופיעים כמה אירועים חריגים. כעת נודע לו, כי אצל היהודים, כאשר ניחתות צרות בבית ח"ו, נהוג לערוך בדיקת מזוזות... הלך אפוא למגיה סת"ם, וביקש שיבדוק את מזוזתו

השוטרים הגיעו לזירה עוד בטרם החל הברנש במלאכתו, ומיד כשהבחין בהם, נטש את כלֵי הפריצה שלו, ונמלט על נפשו. לאחר מרדף ממושך, נלכד הגנב ונשלח למאסר

חלפו כמה דקות, והנה מגיע אותו שכן (ששמו היה 'שמעיה'), ומגלה את ההזמנה בתיבת הדואר שלו. 'מי הכניס לי כאן את ההזמנה הזו', מלמל ברוגז, תוך כדי שנטלה והשליכה ל...אשפה!

רבי אברהם נטל את הכוס המלאה כברכת ה', ואמר לבני הזוג בפשטות אופיינית: "ברשותכם, אני אסתובב כעת לכיוון ירושלים, כדי לומר את ההבדלה לכיוון ירושלים..."