הרב יצחק זילברשטיין

הגבאי תובע כעת את זורקת הסוכרייה לשלם עבור הנזק. הזורקת טוענת כנגדו: 'הדבר אירע שלא במתכוין ובדרך שמחה, אך אם ההלכה מחייבת לשלם עבור נזק שכזה, אשלם את מלוא דמי הנזק'

עמדתי נבוך ואובד עצות, והחלטתי לשאת עיניי למרום, וביקשתי מה' יתברך שיעזור לי למצוא מקום תפילה, ולפתע נופלות עיניי על ביתן של טלפון ציבורי

והנה, ביום שישי אחד, ראובן ביצע רכישה ב-500 שקלים, ולאחר ששילם, הבחין שעל עגלתו של הקונה שמעון, מונחת קבלה על סך 1000 שקלים. ראובן חמד לצון, ומבלי ששמעון ישים לב, החליף בזריזות בין הקבלה שלו לקבלת חבירו...

"מכיון שכבר התייאשת מהאופניים לגמרי, שהרי הפקרת את הכרטיס וזרקת אותו לפח, והאופניים הגיעו לכאן רק מכוחי – ממילא הן שייכות לי!"

ובכן, המכירה נפתחה, ומאלפיים שקלים ואילך, נותרו רק ראובן ושמעון, שהמשיכו להתחרות לבדם, כשכל אחד מוסיף על סך חבירו, עד שלבסוף שמעון נקב בסכום המירבי - 4000, וזכה בכיבוד המיוחל...

'איני עולה לעליית חמישי אלא לשישי, שכן אני הוא זה שזכה בברכות...'. לעומתו קם שמעון ואמר: 'אני קניתי שישי, ואתה חמישי, ומה פתאום שתעלה במקומי!'

האכזבה והתסכול בבית המשפחה היו קשים. ראובן מיהר להתקשר לבטל את כרטיסי הטיסה ואת הזמנת החדר בבית המלון היוקרתי, וכאן נודע לו שיצטרך לשלם דמי ביטול...

אחד ההורים שבא עם בנו לשיעור, חרד היה לשלום בנו, ומצא עבורו 'מרחב מוגן' – תוך כדי צפירת האזעקה האיש רץ לעבר ארון הקודש, שבו מונחים ספרי התורה, והניח שם את בנו הקטן

"אם תימָּנע מלנגן, אגיש נגדך תביעה גדולה לבית המשפט, בגין פיצוץ האירוע שאתה אחראי לו, ותשלם על כך ביוקר!"

'אין שום בעיה, אך עליך לשלם את שכרנו, כי אילו היית מודיע על הביטול בזמן סביר יותר, ולא יום לפני האירוע, הרי שהיינו נשכרים לנגן בשמחה אחרת'