פיתוח האישיות

הפסיקו להרגיש קטנים: מה הדרך הפשוטה והמפתיעה לשנות את חייכם? כך תעשו את זה נכון

בראש השנה, בין תפילות לשאלות פנימיות, מצאתי את עצמי מהרהר על מהות האושר. מהו אותו "אושר" שאנחנו משתוקקים אליו כל כך? היכן הוא טמון?

מה גורם לאדם להצליח להאיר פנים לאדם שמולו, ואיזו עבודה פנימית נדרשת לשם כך?

אם הצלחתי להגשים את חלום חיי, מדוע שאהיה מתוסכל? אך המציאות מוכיחה שפעמים רבות כאשר אדם מצליח להשיג את רצונו הוא אינו מעריך אותו. ניצול החיים

כוח התחייה נמצא בהווה שלנו. יש לאדם יכולת יוצאת מן הכלל להקים את עצמו אחרי מצבים שבהם הוא איבד את הכול. כמה פעמים קם העם היהודי בכוחות מחודשים, לאחר שאומות אחרות כמעט הביאו עליו כליה

"כשלא לומדים לעבוד עם המנגנון הזה בצורה נכונה, אז הפועלה שנוצרת היא הפוכה, והמקום הרגשי השלילי שאליו את נמשכת מתחיל לנהל את השכל, ויוצר העדפה מובהקת שמנטרלת לך את יכולת הבחירה"

חיים אותנטיים: האם אנחנו חיים למעננו או למען האחרים? האם אנחנו מנסים לבנות תדמית, או שאנחנו מחוברים למטרת חיינו?

אני עובדת קשה כדי להשיג הצלחות, וחווה כישלון חרוץ כאשר אני תחת ביקורת. מה עושים?

מהן הדרכים לייצר ביטחון עצמי בריא אצל ילדים? הרב אייל אונגר משיב

העצלות היא סוג של מכשול פנימי, ביטוי של היצר הרע. ההתמודדות הטובה ביותר איתה היא: לא להתפשר בשום פנים ואופן! "רק עוד דקה של שינה" – זה המתכון להתחלת הנפילה

קל יותר להיות פסיביים, אבל זה לא טוב ולא מביא אושר, כי לא עושים את מה שרוצים לעשות

אדם צריך להיות חרוץ וחושב על העתיד שלו, בדיוק כמו הנמלה, שחושבת על העתיד ומתכננת אותו לפרטים. מי שלא עושה את זה, נקרא – עצלן

כבר ברגעי היממה הראשונים, אדם ירא שמיים מעריך את חייו ומתרגש מהם. תאר לך אפוא מה קורה בהמשך היום! מה יאמר אדם זה על כל החיים הנפרשים לפניו

באופן החשיבה הזה אפשר לקשר למטרת החיים כל פרט בחיי היום-יום. הדבר הראשון שעליך לשאול הוא: האם זה תואם את מה שאלוקים רוצה ממני?

זכור לתת לעצמך את מה שאחרים אינם נותנים לך: כבוד וקבלה

מאיפה מגיעה תחושת הקורבנות העמוקה שלי, ולמה אני חושבת שעלי להצדיק את הקשר שלי עם הקב"ה?

זה הכלי הסודי של האנשים המצליחים ביותר בעולם. ומהן מחשבות "נודדות"?

כל צעד קטן שתעשו לכיוון של תפיסה עצמית חיובית יותר, הוא נצח. אל תצפו לשינוי דרמטי בן לילה – זה תהליך, ולכל תהליך יש את הקצב שלו. היו סבלניות וחומלות כלפי עצמכן

"הכוח שמרכז את העולם השכלי שלך ובוחר מתוכו מה יהיה קניין לבך, הוא כוח הדעת. הוא מקשר בין המוח ללב"

האם אתם רוצים למצוא את עצמכם מובלים כמו בובת חוטים? האם זה הוגן? האם אותו אדם או ילד שמצליח ללחוץ חזק יותר על הכפתור, אכן אמור לקבל מכם מנה אחת אפיים?