פיתוח האישיות

"כל הנדיבות הזאת, כשהיא ניתנת על חשבון עצמך בלי לשמור על גבולותיך, הופכות את החוויה לחוויה שבה את קדושה מעונה, והדבר הזה מעמיק את תחושת הכעס בתוכך"

"כל ניסיונות השליטה שלך על הבחירות וההתנהגויות של נועה, הופכות את האחריות הזאת ללא מציאותית ומוקצנת, וזה נותן לך את האישור הפנימי להסיר את כל האחריות שלך ממנה"

החכם אמור לחפש את האמת באופן טהור וניטרלי, אבל כל המכשולים האלה מובילים את בני האדם לחיות באשליה ולהיצמד לאמונות נבובות

"לפעמים נעדיף להדחיק אותם מאשר לעמוד מול הבחירה. זה מאפשר לנו לא לקבל אחריות על העולם הרגשי שלנו"

מדוע אנשים ששומרים תורה ומצוות כועסים פחות, ואיך זה קשור לשמירת שבת?

איך יודעים מה מושלם ומה מזויף בחיים? הרב יעקב ישראל אטיאס במשל יפיפה, שיתן לנו כוח להתמודד עם ניסיונות. צפו

סיפור זה של רבי עקיבא משמש תזכורת נצחית לאמונה האיתנה שאפילו לנוכח אירועים או אכזבות מצערים לכאורה, כל הפעולות שעושה הקב"ה, בסופו של דבר הן לטובה

המשפחה שבה נולדנו, אם יש או אין לנו כסף, האדם אתו/ה מתחתנים, כל זה מתוכנן בקפידה כדי לאתגר ולשפר אותנו

מוזר – לא כן? הרי הנוסע הזה לא טרח אפילו לשאול את עצמו על עצם הימצאותו במטוס: איך הגעתי לכאן? לאן מועדות פני?... הוא מתנהג כמו נוסע שתכנן את טיסתו, בעודו שוכח את העיקר – את יעדו

כולנו רואים אותם דברים, רק שאנו נותנים להם פרשנות מהזווית שלנו. שני אנשים יכולים לראות אותו מאורע – אחד יפרש אותו לטובה והשני לרעה

מה אומרת הסביבה עליך? הרב יעקב ישראל אטיאס במסר שכולנו חייבים להפנים

"יש הבדל בין אושר לשמחה": הרב גולדוויכט עם 3 טיפים מעולים לשמירה על שמחה בכל מצב אפשרי בחיים. צפו

הנשמה, שמקורה בעולמות רוחניים נשגבים, אינה מוצאת הנאה אמיתית בתענוגות הגשמיים של העולם הזה, וכל אלו אינם נחשבים עבורה למאומה

רק מי שהניח לאגואיזם שבו, הניח אותו בצד, יכול לטעום טעמה של מסירות נפש וליהנות מהחוויה שהיא מותירה בקרבו. רק מי שמוכן לחיות עבור הכלל, מוכן גם למות למענו. טור לזכרם של כל חללי המלחמה

אם הוא מרגיש שהוא "חכם" גדול, הוא אפילו יצלצל ליצרן: "מה ההוראות האלה?! מדוע אתה מלחיץ אותי? מדוע אתה חונק אותי?". מה יאמר לו היצרן? "שילמת כסף והמוצר שלך. עשה בו כרצונך, אבל אחר כך אל תבוא בטענות"

כמו הפחד מלמעוד כאשר אני נועל נעלים שלא במידתי, כך היא התחושה מלאת חוסר הביטחון כשאני לא לובש את מלבושי הנפש שלי

התורה מלמדת את האדם לאזן בין חומר לרוח, ולקדש את החומר על ידי הכנסת הרוחניות לתוכו. אדם שמנהל את אורחות חייו על פי קו ההנהגה התורנית, נעשה מאוזן

אדם שקם בבוקר, הולך לעבודתו, חוזר, אוכל, ישן. ושוב – חייו הם ללא תכלית וללא משמעות. לא כן אדם ששומר את מצוות ה'

"בתוכי יש צרכים, רצונות, משאלות, חלומות. אבל אני לא יכולה להגשים שום דבר, כי אני שומעת בקולי את הקולות המחלישים הללו: 'את לא חכמה, זה לא יפה, את מאכזבת אותי'"

כמו שהקב"ה ברא אותנו חסרים – חסרים בחמצן על מנת להכניס חמצן, חסרים במזון על מנת להכניס מזון – כך הוא ברא אותנו גם חסרים רוחנית. אותו חיסרון נועד לכך שדרכו נבטא את הקשר האלוקי, עם כוחות הנפש שהקב"ה חנן אותנו בהם