הרב משה שיינפלד

מה ההבדל בין בושה לכלימה? ומדוע חשו זקני ישראל את שתי התחושות הללו אל מול העברת ההנהגה ממשה רבנו אל יהושע בן –נון?

בלעם רואה שכולם מחוברים להשם, מי יותר ומי פחות, מי יעקב ומי ישראל, מי באהל ומי במשכן, אבל בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא נמצא בלבבות של כולם, והוא אומר לעצמו – ראויים הם שתשרה עליהם ברכה

לכל אחד מאתנו יש ירדן שהוא לא יזכה לחצות, ארץ מובטחת שהוא לא ייכנס אליה. תמיד תמיד עלינו לזכור, שיש תייר גדול ההולך לפנינו בדרך.

חכמים לא הסיקו מסיפורו של קורח שמחלוקת היא תמיד דבר רע. להיפך, המחלוקת היא סוג של "סם חיים" ביהדות, כל עוד מניעיה טהורים ומטרותיה חיוביות. מהו ההבדל, אם כן, בין מחלוקת קורח ועדתו לבין המחלוקת שבין בית הלל לבית שמאי וכל יתר המחלוקות?

כאן, במדבר, הם יכולים לבלות את כל חייהם בלימוד התורה, כשצרכיהם הגשמיים מסופקים להם מבורא עולם "על מגש של כסף". שם – בארץ, הם חששו להיות כמו עוד אומה בעולם של עמים

מדוע ברחו בני ישראל מסיני? האם אפשר לברוח מהקב"ה ומקיום התורה והמצוות? ומה הקשר בין זה לבין אותיות התורה?

"יפה את רעייתי כתרצה" – כשאת רוצה. כשהרצון נעשה בדרכים הנכונות ובכלים הראויים, הוא הופך להיות חלק בלתי נפרד מהתורה

לכאורה, שני מושגים אלו – קידוש והגבלה, הם מושגים סותרים. המושג האחד קורא לנו להתקרבות מלאה אל השם, ואילו השני מגביל אותנו ושם מעצור כביכול ביננו לבין השם. מה פשר הדבר?

הסמל הגדול ביותר של חג השבועות הוא שאין לו סמל, זמן או תאריך

באה התורה ואומרת לאדם – אל לך לחשוב שעדיף לך להיות מישהו אחר, אל תחשוב לעצמך שאם היית מישהו אחר מצבך היה טוב יותר