כל התכנים של הרב דן טיומקין

החיים הם לא עלון. החיים האמיתיים מורכבים יותר, ויש בהם תהליכים שמחייבים סבלנות. ההתעלמות מהם גורמת לציפיות לא ריאליות

ההצלה הכי גדולה בעולם הגיעה בזכות התפילה. בואו נעשה מאמץ

השורה התחתונה זהה. לא צריך מדריכי נוער, יש הורים! ואם ההורים יבינו את נקודת החולי של הילדים, בגלל הטראומות שעברו, ויצליחו לשנות גישה, משיפוטיות מבקרת – לאהבה מקבלת, זה יקרין וישפיע על הילדים

מי שמציב לעצמו בחיים יעדים, יש סיכוי שהוא גם ינסה ויצליח לעמוד בהם. כהורים, זה מחייב אותנו לשינוי מסוים. להאמין בילדים, לראות את הטוב שבהם

אם כבר קרתה הנפילה, כדאי להבין שמה שקרה – קרה, וכעת נפתחה עת רצון שמחייבת אותנו לשנות תדר, לדעת להתחיל מבראשית

הקב"ה רוצה אחדות, וזה מתחיל בבית. אם נדע ונשכיל לקבל, לקרב ולחבק – נוכל להציל נשמות. פשוטו כמשמעו

צריך חשיבה והתבוננות מה הדרך המתאימה ביותר לכל אחד להגיע לשמחה הזו, ולשאוב ממנה מנה כפולה ומשולשת, להוריד שפע של ישועות לעצמנו, למשפחתנו ולכל עם ישראל, בכל מקום שהם

צריך להשתדל לעצור, להתבונן. לראות מה אפשר לשפר, איך אפשר להמליך את הקב"ה כראוי. וזה לא סותר שאסור להיות בלחץ, ובטח שלא להלחיץ אחרים. צריך לנהל את זה

חשוב כל כך ללמוד מהיום הזה את היכולת לעצור ולסלוח, לעצמנו ולילדינו

שניים מסימני ראש השנה שיש בהם לימוד גם לנו, ההורים. זו עבודתנו ביום הזה, להמתיק את הדינים, ולהפוך אותם לרחמים

ההגדרות האלה - "שבאבניק", "שמאלני", "אתיאיסט", "נושר" - מתייחסות למעשים, ולא למהות האמיתית

לשתי הגישות יש מקורות, ראיות ודרכי יישום. לשתי הגישות יש גם סכנות וקליפות. לשתי הגישות יש סיפורי זוועה על הגישה האחרת

אם היצר מנסה לייאש אותי עם ראיות והוכחות מתאוות או כוחות נפש שונים, צריך להשתיק אותו, כי טענתו שקרית ומרושעת

לא מזלזלים ברצון הלב, אלא מתייחסים אליו כאל גורם חשוב מספיק

אם אחרי כל המקורות שלמדנו, עברת את הכניסה לבניין, יום אחרי יום, בלי לשים לב לשומר, מבחינתך הוא היה שקוף, ולא ראית אותו בכלל, זה אומר שלא ממש הבנת והפנמת את החומר

איך בדיוק הקב"ה מודיע לאותן נשמות שזה תפקידן? לפעמים הוא שולח להם כל מיני אותיות באנגלית, (כמו: ADHD, ADD, ODD,PTSD  ועוד). האותיות האלו מייצגות בעיות אמיתיות, אבל הן רק ביטוי לשורש רוחני

שלום בית מוצלח הוא בהחלט ההשתדלות הכי בסיסית ונצרכת גם לחינוך ילדים

יש בלימוד הזה פתח עצום של תקווה. זה לא מתיר לנו לחטוא, אבל זה כן מלמד שתמיד אסור להתייאש, כי כבנים יש לנו פרוטקציות, שאבינו שבשמים באמת אוהב אותנו, ולכן תמיד, תמיד אפשר לחזור ותמיד אפשר עוד לתקן

גיל ההתבגרות הוא גיל קשה. ובכל זאת, אם הקב"ה הפקיד בידינו נשמות כאלו, אנחנו רוצים לעזור לזירוז תהליך הגאולה, ואת זה עושים דרך אמונה בהם ובטוב שקיים בהם

אנחנו לא נספרים רק לבד, כל אדם לעצמו, אלא כחלק מכלל ישראל