סיון רהב מאיר בשתי הצעות לסדר יומה של הממשלה הנכנסת
טיפול במשבר הנפשי ולימוד מהתנהלותם של ראשי הערים במשבר הקורונה, אלה דברים שכדאי לעסוק בהם עכשיו. וגם: המבחן של ספר ויקרא
טיפול במשבר הנפשי ולימוד מהתנהלותם של ראשי הערים במשבר הקורונה, אלה דברים שכדאי לעסוק בהם עכשיו. וגם: המבחן של ספר ויקרא
למה רבי שמעון בר יוחאי אהוב כל כך, ומה אפשר ללמוד ממנו? וגם: על טיפול מוקדם במשברים
ארבעים תלמידי בית ספר, מקצה אחד של העולם, דואגים ומתפללים ושמחים עבור תינוקת שזה עתה נולדה בקצה השני של העולם, והם אלה ששומעים ראשונים מה יהיה שמה: סיון רהב מאיר משתפת בפוסט מרגש
משהו בתפיסה השתנה: היום לעלות לישראל זה לא להפריח את השממה. להפך, המשבר הזה הוכיח כמה ישראל היא אטרקטיבית ומצליחה
על בתי הכנסת שמתחת לחלון שלנו, על החגים שהם חלק מהדופק שלנו, ועל המשך החיים שהוא מרכז הכובד שלנו
סיון רהב מאיר קראה בהפתעה ובשמחה את דבריו של יאיר רוה בטור הפרידה שלו מהמגזין. אז מה גבר צריך לעשות לפני מותו?
רוב הציבור סבור כי שיעור ההצלחות של ישראל עולה על שיעור הכישלונות – 63 אחוז. זכרו גם את זה כשהעיסוק בכישלונות ייראה לכם לעיתים כחזות הכל
כמה חסד ואכפתיות יש בישראל, למי מיועדים יום הזיכרון ויום העצמאות, איך כולנו הופכים עכשיו לכהנים גדולים, וכמה צריך להדר את הזקנים
האווירה של הממשלה החדשה, הקדנציה האחרונה של נתניהו, מכתב בדואר ישראלי, ואיך חיים בדור של קורונה?
הגבולות שאנחנו צריכים דווקא עכשיו, ההבדל בין הקורונה לשואה, תרבות הדיבור שלנו והרשות שלא לדעת. וגם: מילים לזכרו של האדמו"ר מקאליב זצ"ל
למה אסור שיימאס לנו מימי הקורונה, ימים שבהם מתבלבלים בין נפטרים, והספד ראוי לאחד מני רבים
מה קרה לתרבות הצריכה שלנו בעקבות הקורונה ואיך זה קשור דווקא לפסח?
היסטוריונים שיעברו על הפיד שלנו – לא יאמינו שבתקופה כזו מצערת לא זעקנו, ביחד, בכאב משותף
הקורונה באמריקה חשפה מחסור עצום לא בנייר טואלט, אלא בסולידריות ובערבות הדדית. ביכולת לספר סיפור משותף בעל משמעות ולפעול לאורו
תעודת הוקרה לנשים, השיעורים שלמדתי מפרופ' נחמה ליבוביץ, יציאת מצרים של ימינו והרבה מצוות – וגם חסדים
אין סוף לשיעורי הבית שיש לאמריקה לעשות ביום שאחרי, בתקווה שיגיע כבר. בינתיים, אנחנו בבידוד די מעיק, אבל לפחות בבית
למה אנחנו מחכים? מה לא נעשה בשביל לחיות, והאחדות המיוחדת שהביאו אלינו הימים המורכבים הללו
המילים של ברכת החודש, עידן הפייק, התוכן התמים שילדים צרכו בשנות ה-80, התיקון העצמי שאנחנו צריכים לעשות, ועצה לחודש החדש
חשבתי על כמות הפייק ניוז הבעייתי יותר שמתרוצצת בימים אלה. כמה המלצות של "רופאים", כמה מכתבים של "מומחים", כמה דיווחים מפחידים ולא מאומתים רצים ברשתות, בלי שאף אחד עוצר לבדוק אמיתותם. אם אתה לא יודע, למה סתם להלחיץ אחרים?
איך זה שהאמריקאים פספסו את הקורונה בהתחלה, ואיך זה שעכשיו דווקא הישראלים מפגרים אחרי האמריקאים? וגם: איך בונים אמון במנהיגים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה