והערב נא

מעשה שהיה באחת הבתי כנסיות, בכהן עם הארץ שבשעת חזרת הש"ץ יצא לחצר בית הכנסת, ישב שם ושתה קפה בחברת כמה ריקים ופוחזים

בשנות ההשמדה הנאצים האכזרים יימח שמם הוליכו קבוצות של יהודים בצעדות ארוכות, למעלה מכוחותם הנחלש. הכלל היה שמי שנחלש בדרך ונעצר היות וכוחותיו עזבוהו - הומת על מקומו על ידי יריה, רח"ל

שאלה מזעזעת הגיעה לשולחנם של רבותינו חכמי ההלכה, בעקבות מעשה מרטיט שארע בשואה הנוראה

ידוע הדבר ומפורסם הענין, כמה גדלו מעלות תורתינו הקדושה, הנותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא, וכמה גדלו חסדי ה' יתברך עמנו ועם אבותינו, אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו

והנה, איבדה חברתה את אחד העגילים, וכעת נותר רק השני לבדו, שערכו הוערך בכ-300 דולר בלבד! שהרי אין לו בן זוג, וטובים השניים מן האחד

והנה, בעל הבית שם לב, כי הרב עוסק בתורה כל היום וכמעט כל הלילה, והיה לומד בסערת הנפש, תוך כדי הליכה הלוך ושוב (אם בחוקותי "תלכו"), כששרעפי העיון אחוזים בו...

ר' שלמה מיקם את הארון בפינה, הכניס לתוכו כסא ומנורה, סטנדר וגמרא, נכנס גם הוא לתוך הארון, וצלל בים התלמוד באין מפריע!! יש לו פינה משלו...

השניים רכשו בשותפות חנות ענקית אשר ניצבה בתחילת מרכז מסחרי הומה אדם, והנה לפני ה"פתיחה", ישבו והפעילו את ה"מֹח היהודי", על מנת להפיק מהעסק את מיטב הרווחים

בישיבה חשאית שהתקיימה בעירייה הוחלט סוף-סוף להפריח את השממה במקום זה, ונרקמו תכניות לבניית ופיתוח האזור. אחד מיוזמי פרוייקט השיקום היה לא אחר מאשר... שמעון, הקונה המאושר

מה עשה שמעון? ביום ל"ג בעומר הגיע למקום המיועד מעט לפני שעת היציאה, יצא מן האוטובוס וקרא לעבר הנוסעים: "ההסעה למירון הגיעה! קדימה, תתחילו לעלות בזריזות!..."

מעשה שהיה באשה שחיה בקטטה רבה עם בעלה. במשך שנים רבות התחננה האשה לבעלה שיתן לה גט, אך הלה סירב. והנה לאחר מאמצים ומאבקים רבים זכתה האשה לקבל את הגט המיוחל

הקהל היה מזועזע, אך תיכף ומיד, בלא אומר ודברים, הוציא הבחור מכיסו שֶסֶק, בו אחז בשעת הברכה, והמשיך לברך (מבלי שהחתן ישים לב לכך): "ברוך אתה ה' אמ"ה בורא פרי העץ"!...

ויהי ביום השלישי - יום שבת קודש, בהיותו כואב, ניגש המטופל ושאל: "לפי הוראות הרופא עלי לשמור על רצף בטיפול על מנת שאתרפא. האם רשאי אני להמשיך את הטיפול אף היום?"

"האם מותר להאזין לקלטת זו, שבוצעה על ידי חזן שכבר קיבל עליו שבת (שלא היתה לו ידיעה אודות ההקלטה), או שמא יש לאסור את ההנאה ממנה, משום שנחשב הדבר ל'מעשה שבת', או לכל הפחות יש בכך זילותא דשבת"?

"הדבר הרגיז אותי נורא, עמדתי מולו והתבוננתי לתוך עיניו בעיניים זועמות. אך האיש לא חדל ממעשיו, הוא המשיך להכניס לתוך פיו בשלווה עוד קובייה, ועוד קובייה, כאילו מדובר בחבילה שלו...

והנה, שמעון הבין כי ביקש ראובן לשלם 515 אלף. לפיכך נענה ואמר: "מכיון שנקבת ב-515 - כן יהי כדבריך. הבה וניגש לכתיבת החוזה..."

הוא פנה אל הציבור מנהמת ליבו, וסיפר בבכייה על מצב משפחתו העגום. בין היתר התייפח וסיפר בבכי כי אמו מגיעה אל הגן של אחיו הקטן בכדי לאכול ארוחת צהריים... ההמון שהאזין ברתת לדברי הילד המסכן, פתח את ליבו ואת כיסו

גבאי בית הכנסת, אדם ממולח ומפולפל, הבחין כי להוט התייר לרכוש את עליית מפטיר בכל מחיר, ובכל פעם שנקב האיש בסכום, מיד נקב הגבאי בסכום גבוה יותר...

מעשה בנערה הסובלת ממחלת נפש חמורה, שטרם זכתה להינשא. לאחרונה אחותה הצעירה באה בברית האירוסין, דבר שגרם לצער ועגמת נפש מרובה לאחות המבוגרת

והנה, בעודי תר אחר עפר לצורך מצות "כיסוי הדם", לפתע עמד חכם צגייר, בירך "על כסוי דם בעפר", וכסה את הדם... "מדוע ברכת על כסוי הדם וגזלת ממני את המצוה? הלא הלכה היא שמי ששחט הוא יכסה! עתה חייב אתה לשלם לי עשרה זהובים!"