איה קרמרמן

אם הייתי יכולה לאסוף את כל שעות הדרכת ההורים שלמדתי, הייתי אומרת שאני בוטחת בבנות שלי שהן יחליפו את הבגדים של היוגיסטיות בבגדים צנועים, כדי שיתאימו לעולמן. אני באמת מאמינה שהן יעשו את זה

"אנשים מפספסים את הדבר הזה והוא הכי חשוב בחיים שלנו. טוב לא נהיה. טוב מיוצר. הכול שאלה של בחירות, כי צריך לייצר אותו כל זמן שאתה חי"

אני זוכרת את ההרגשה שלך, את מרגישה שכבשת את העולם קדימה ואחורה. אני מרגישה שעוד לא התחלתי, שאני רק מתחילה לגלות את הכישרונות שלי, לאמץ את החוזקות שלי

כשהילד יוצא לבית הספר ומבקשים בשבילו הצלחה. כשמקבלים באמצע היום טלפון מהגננת והלב עוצר לשנייה. כשלא דרסנו חתולה שרצה לכביש. כשסל הכביסה ריק

אולי אומץ הוא לבוא ולהגיד סליחה, אני יודעת שפגעתי. וכמה אומץ דרוש כדי להגיד "פגעת בי, אני צריכה את החרטה שלך. אני מבקשת את העזרה להמשיך הלאה בחיי

איה קרמרמן מרכזת את כל ה"סליחה", ה"תודה" וה"בבקשה" שלה לשנה החדשה

יומיים לפני שהוא ארז את חפציו, כבר לא יכולתי להשאיר את העיניים יבשות. מסכן הבחור. כל פעם שהוא הסתכל לעברי, התחלתי לבכות. אז כתבתי לו מכתב

מסתבר שאפילו הפרויקטור שמע על זה. הוא טוען שזה לא קדוש. כנראה שבדוקטורט שלו הוא פספס את הלימודים בבית הספר לרפואת הנפש היהודית

מכירים את האורגן הזה שכל פעם שדורכים עליו אור נדלק? ככה הרגשנו. כל צעד קדימה לווה באור ה' יתברך. כאילו הוא אומר לנו: אני אתכם במהלך הזה, אל תדאגו

"אני תמיד אומרת שלא חזרתי בתשובה כדי לזכות בעולם הבא אלא בשביל העולם הזה, כי כל המתנות שאני מקבלת בזכות התשובה הן כבר כאן, בעולם הזה". איה קרמרמן מספרת בגילוי לב על תהליך התשובה המופלא שלה