ופריו מתוק

בלילה, הכלב לא הצליח להירדם, והרבה לבכות וליילל מחמת פצעיו וכאביו. ניסיתי למצוא עצה, כיצד אוכל להרגיעו מסבלו. לבסוף החלטתי, שארגיע אותו על ידי... כדור הרגעה.

הדברים התגשמו אצלנו בסופרמרקט; האנשים הגיעו רעבים, ומילאו את עגלותיהם במצרכי מזון רבים...

הבחור ההוא, שעומדים לעקוב אחריו, היה אחד מחבריי לישיבה, ובהגיע האוטובוס לתחנה, זינקתי מיד החוצה, ורצתי לחדרו... הודעתי לו: "מי שעתיד אולי להיות ה'שווער' שלך, עומד להגיע לישיבה, על מנת לבלוש אחריך...".

"מדוע מיהרת כל כך להזעיק את מכבי האש, אילו היית נוהג באיפוק, היית מגלה תוך כמה רגעים שאין כאן כלל שריפה!"

"מי נתן לך רשות לפרק את המזגן שלי?!", השתומם שמעון בהתרעמות

עברתי את כל מראות השואה, והגעתי לארץ בתור פליט לאחר המלחמה. הייתי בחור מבוגר ובודד, ולא ידעתי אנה אני פונה

כל בני המשפחה כולם עמדו לרכוש כרטיסי טיסה ולטוס יחדיו במטוס אחד, הסבא והסבתא, הבנים הנכדים והנינים

הדיירים מתבוננים בנעשה ממרפסות בתיהם, מתוך חרדה ולחץ, ומייחלים לרגע שבו יתבשרו על לכידת הנחש, והנה הבשורה הגיעה! הלוכד הודיע לדיירי השכונה שמשימתו עלתה בידו, ואף הראה להם את הנחש התפוס בתוך השק שבידיו

מאוחר יותר הגיעו עוד שני מלצרים, וגם הם התחננו לקבל את דמי השירות, "כי אין סיכוי שנקבלו מרב המלצרים השרלטן..."

האם אכן אוכל להשתמש בפסוק זה שהזדמן לי בעלייתי לתורה, או שאין לכך משמעות אלא זה סתם גורל ו'ניחוש'...?