ופריו מתוק

'אני צריך לקחת את אשתי בדחיפות לבית החולים, כי תקפוה צירי לידה, האם תוכל להשאיל לי את רכבך?'

היכן מצינו עשיית "הרדמה" לפני ניתוח? והיכן מצינו אדם שקם לתחייה רק משום שהיה רשע? מספר חידות בבקיאות בש"ס, ותשובות בצידן

היאך מותר להכעיס אדם כדי לבדוק אם כדאי להתחבר עמו, הרי לכאורה המכעיס עובר על אונאת דברים, בכך שאומר לחבירו דברים שיצערוהו ויכעיסוהו, וכן לכאורה יש כאן חשש של 'לפני עיור לא תתן מכשול', בכך שאולי יכשיל את חבירו בעוון הכעס?

והנה, מספר ראובן, ימים ספורים לאחר הכנס שמעון לתפקיד, הבחנתי באחד העובדים שהעיר לו דבר-מה, והלה מיד התפרץ בזעם רב, ובכעסו החל לבזותו לעיני כל

אמר לו הסטייפלר שיש עצה שיתכן ותגמול אותו, אך זה רק בתנאי שיביט בפניו חמש דקות בלא הפסק והיסח הדעת כלל...

לאחר בירור אצל בני משפחה ומקורבים נוספים של הצדיק, אכן התברר שהוא לא לבש מעולם גלימות. שמעון ניסה לאתר את התייר שרכש את הגלימה, כדי להחזיר לו את כספו, אך כל ניסיונות החיפוש אחריו עלו בתוהו

הזקן האלמן, אינו מסוגל להמשיך לגור בדירתו, מחמת הזיכרונות ברעייתו, והחליט למכור את דירתו. ואכן הוא מכר את הדירה ליהודי בשם ראובן, ועבר לדור בבית אבות

הזוכה המאושר, שמעון, קיבל לידיו את הרכב, אך לא נסע עמו לביתו, אלא למכון לבדיקת רכבים. התברר לו שמחיר הרכב נמוך בהרבה ממה שחשב. פנה אפוא אל ראובן וסיפר לו אודות התאונה. ראובן ניסה לאתר את הסוחר הנוכל, אך כל החיפושים אחריו העלו חרס

האם כשאנו שומעים אותו מברך (את הברכה שלמעשה נאמרת ללא צורך), מותר לנו לענות אמן, או שמא מכיון שיוצאת הברכה לבטלה, אין לענות אחריו אמן (כמבואר בשו"ע סי' רט"ו ס"ד, שאסור לענות אמן אחר ברכה לבטלה)?

בני הזוג הגיעו לביתו של גיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, וסיפרו את שעבר עליהם. הגאון הביע את השתוממותו, כיצד מוציאים מילים שכאלו בבית יהודי! כששאלוהו מה התיקון לכך, השיב 'תקבלו על עצמכם לא לומר שוב שטויות שכאלו'...

ניסיתי למצוא מאן דהוא שיבוא ויקרא לפני מתוך הספרים, אך לא זכיתי למצוא אף אחד, מלבד - - - העוזר הנכרי שלי

האם אכן מותר לצרף את הנכרי, כ'כלי עזר', כדי שלא אבוא להירדם, וכדי שקריאת ההגדה תהיה יותר 'מהודרת' ו'מוטעמת'?

בלילה שלפני הניתוח חלמתי חלום מפתיע. התגלה אלי בחלום יהודי ישיש ואמר לי: 'אתה הצלת את המעיים שלי, וגם אני השתדלתי להציל את שלך...'

הגיע יהודי שנעשה לו נס מופלא, והוא מאוד רוצה לפרסמו, כדי להודות ולהלל להשי"ת, אך הוא חושש שמא יהיה לו מהפרסום ברבים עין הרע, ובא לשאול האם עליו לחשוש לכך או לא?

והנה, כשמגיע זמן התפילה בכל יום, אני מחליף את בגדי העבודה המלוכלכים בצבע לבגדים נקיים, אך איני נוהג כמנהג החסידות המופלאה של אבי המנוח ללבוש בגדים מהודרים ויפים כל כך, אלא אני לובש בגדים רגילים

ראובן התחיל לספור בזריזות, וכשסיים הודיע למוכר שנמצאו 102 שקיות. "זה בסדר", אמר המוכר, "תוכל לקחת את כל הקופסה, על שתי שקיות אני מוותר"

שמעון המשיך לטעון: "מה ההיגיון בדבריך, הלא כבר מחלת לי על יומיים, והיאך תדרוש כעת תשלום תמורתם?!", אך ראובן בשלו: "הגיוני או לא, דיברתי על יום-יומיים, לא על יחידה של 6 ימים"!

אני מסופק, כיצד עלי לנהוג במצב שכזה, האם מותר ליתן להם או לא? שכן מצד אחד לא נעים לי לסרב כי אולי יחשיבו אותי כ'קמצן'

כשכתבתי את המכתב (המלא בחנופה) לעשיר, כל מחשבותיי היו נתונות לדחק ולעגמת הנפש של העניים המרודים, היאך יוכלו לחגוג את החג, מהיכן יהיה להם כסף לרכישת הצרכים המינימליים, כגון למצות ולד' כוסות. אך עתה חשש עולה בליבי, שמא עברתי על איסור חמור של חנופה...

היכן מצינו חכם המוזכר בגמרא שהיה צעיר יותר מאשתו? והיכן מצינו שעם-הארץ זוכה לתואר 'חכם'? מספר חידות מרתקות בענייני חכמי ישראל, ותשובות בצידן