ופריו מתוק

והנה, ביום שישי אחד, ראובן ביצע רכישה ב-500 שקלים, ולאחר ששילם, הבחין שעל עגלתו של הקונה שמעון, מונחת קבלה על סך 1000 שקלים. ראובן חמד לצון, ומבלי ששמעון ישים לב, החליף בזריזות בין הקבלה שלו לקבלת חבירו...

"מכיון שכבר התייאשת מהאופניים לגמרי, שהרי הפקרת את הכרטיס וזרקת אותו לפח, והאופניים הגיעו לכאן רק מכוחי – ממילא הן שייכות לי!"

ובכן, המכירה נפתחה, ומאלפיים שקלים ואילך, נותרו רק ראובן ושמעון, שהמשיכו להתחרות לבדם, כשכל אחד מוסיף על סך חבירו, עד שלבסוף שמעון נקב בסכום המירבי - 4000, וזכה בכיבוד המיוחל...

'איני עולה לעליית חמישי אלא לשישי, שכן אני הוא זה שזכה בברכות...'. לעומתו קם שמעון ואמר: 'אני קניתי שישי, ואתה חמישי, ומה פתאום שתעלה במקומי!'

האכזבה והתסכול בבית המשפחה היו קשים. ראובן מיהר להתקשר לבטל את כרטיסי הטיסה ואת הזמנת החדר בבית המלון היוקרתי, וכאן נודע לו שיצטרך לשלם דמי ביטול...

אחד ההורים שבא עם בנו לשיעור, חרד היה לשלום בנו, ומצא עבורו 'מרחב מוגן' – תוך כדי צפירת האזעקה האיש רץ לעבר ארון הקודש, שבו מונחים ספרי התורה, והניח שם את בנו הקטן

"אם תימָּנע מלנגן, אגיש נגדך תביעה גדולה לבית המשפט, בגין פיצוץ האירוע שאתה אחראי לו, ותשלם על כך ביוקר!"

'אין שום בעיה, אך עליך לשלם את שכרנו, כי אילו היית מודיע על הביטול בזמן סביר יותר, ולא יום לפני האירוע, הרי שהיינו נשכרים לנגן בשמחה אחרת'

היכן מצינו שצריך אדם ללמוד 100 הלכות בכל יום? והיכן מצינו שמוטב לאדם שלא ליזהר מאכילת דברים המביאים לידי שכחה? מספר חידות מרתקות בענייני קיום המצוות, ותשובות בצידן

בשבת בבוקר שקל המהרש"ם בדעתו האם לספר לאותו אברך אודות חלומו או לא. לבסוף גמר בדעתו שיעשה לעצמו סימן – אם יגש אליו האברך אחר התפילה, אזי יספר לו את חלומו, ואם לא יגש, לא יספר לו כלום