ופריו מתוק

בעל המסעדה פונה אל ראובן ותובע: "המסעדה היתה מלאה באנשים שהיו באמצע האוכל, וכולם ברחו מבלי לשלם, לשמע השאגות שלך"

האם יש להציל את הציפור או התרנגולת, על ידי הפחדת החתול והברחתו, או שמא אין לגרש את החתול, כי זהו טבעו של עולם שהחיה החזקה אוכלת את החלשה?

"לי ולאשתי נולדו ילדים לפני כמה שנים, ומאז, הפסיקה אשתי ללדת ונעשתה עקרה. אולי ימציא לנו כבודו תרופה כדי שנוכל להיפקד כבראשונה"

ברור שעל ידי ביצוע שיטה זו, זוכים בעלי הלולים לריווח גדול וניכר. אלא שהרעבת התרנגולות למשך זמן כה ממושך של עשרה ימים, כרוכה בצער רב שנגרם להן, והן נעשות חלשות מאוד. חלקן אף אינן שורדות ומתות

כוחות המשטרה שהגיעו למקום היו מזועזעים. התמונה שנתגלתה לעיניהם היתה חד משמעית - בוצע כאן טבח!

אחרי המפגש התעוררה בעיה רצינית - אף אחד אינו יודע את פרטיה של אותה רבקה, לא כתובת ולא מספר טלפון, וגם לא ניתן לעלות על זהותו של השדכן ששלח אותה למקום... הבחור המתין שבוע, חודש, שנה ושנתיים, ועדיין 'אבידתו' לא נמצאה

ראובן הבין ששני הנוכלים חשקו בטרמפ, והשתמשו בו כ'נהג מונית' שהסיעם בחינם ליעד הרחוק...

עומדות עכשיו לפני שתי אפשרויות: או שאשַלח לכלא על עוון חמור של סחר בסמים, או שאלשין על אבא ואגלה שהוא זה שמסר לי את החבילה

לאחר הגילוי, התעוררה שאלה מעניינת: האם יש לערוך לבני הזוג מחדש חופה וקידושין, כדת וכדין, או שמא אין צריך האיש לקדש שוב את האשה

במוסד שלנו מועסקים נכרים רבים, בעיקר ערבים. מטבע הדברים, כאשר קוראים בשמם של העובדים הזרים, כגון מוסא, יוסוף, אחמד, מוחמד וכו', ואורחי המוסד שומעים זאת, הדבר צורם מעט לאוזנם

למחרת בבוקר, כל בני החבורה יצאו לתפילת שחרית, ואני נותרתי לבדי באכסניה. רק בשעה עשר בבוקר נפקחו עיניי, ולפתע, כשעדיין הייתי אחוז בקורי שינה, הבחנתי לתדהמתי שמאן-דהוא הקדים אותי...

"אדרבה, מכאן משמע להיפך, שדווקא הדגים שנמצאים בים, והמים מכסים אותם, אזי אין שולטת עין הרע בהם, אך באקווריום, אולי יש עין הרע!"

כמה ימים בשנה מניחים תפילין? הרים את קולו בלבד, ללא דיבור, ועבר על שלושה לאווין (שונים) מן התורה - הכיצד? מספר חידות מרתקות בענייני קיום המצוות, ותשובות בצידן

והנה, מתרחש לו דבר מוזר... בעמדה השנייה והשלישית התור זורם ומתחלף מהר, ואילו בעמדה הראשונה, התור לא זז

אני מרגיש שאם אכריע לטובת האב, אני עלול להפסיד הבחור שלי, שרק בימים האחרונים החל בצעדיו הראשונים בתשובה, ואם אפסוק נגדו, יתכן וירגיש שהרב 'בגד' בו

כעבור דקות ספורות, הגעת לבית הכנסת הסמוך... והרי התחייבותי היתה שתקום 'מעצמך', ותתגבר על השינה כדי להגיע בזמן לתפילה

"הרי איני מרשה לך לאכול יותר מסוכרייה אחת, ואם כן לשם מה נחוצים לך כל כך הרבה סוכריות?".

הגבאי תובע כעת את זורקת הסוכרייה לשלם עבור הנזק. הזורקת טוענת כנגדו: 'הדבר אירע שלא במתכוין ובדרך שמחה, אך אם ההלכה מחייבת לשלם עבור נזק שכזה, אשלם את מלוא דמי הנזק'

עמדתי נבוך ואובד עצות, והחלטתי לשאת עיניי למרום, וביקשתי מה' יתברך שיעזור לי למצוא מקום תפילה, ולפתע נופלות עיניי על ביתן של טלפון ציבורי

והנה, ביום שישי אחד, ראובן ביצע רכישה ב-500 שקלים, ולאחר ששילם, הבחין שעל עגלתו של הקונה שמעון, מונחת קבלה על סך 1000 שקלים. ראובן חמד לצון, ומבלי ששמעון ישים לב, החליף בזריזות בין הקבלה שלו לקבלת חבירו...