כל התכנים של הרב משה שיינפלד

"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" – אומר הרמב"ם, זוהי מצוות התשובה. כולנו רוצים להיות טובים יותר בשנה הבאה. התורה קוראת אלינו: "לא בשמיים היא!" לא צריך לקפוץ לשמיים בכדי לשוב בתשובה. על כל אדם לעשות את הצעד הקטן, מתוך המשבצת בה הוא נמצא. כאן ועכשיו – בואו נתחיל לצעוד בדרך חדשה, בצעדים מדודים וזהירים. דבר תורה לפרשת ניצבים

אנשים רבים רודפים אחרי סגולות, להצלחה בכל תחומי החיים. אבל חז"ל אומרים בפשטות: "גדול כוח מתנות עניים, שהופך מידת הרוגז לרחמים". בימים אלו, ימי ההכנה ליום הדין, אומר הקדוש ברוך הוא: אני רוצה לפנות אל הצדקות, אולם האם גם אתם פונים אל הצדקות? אני רוצה לדון אתכם לכף זכות – האם גם אתם דנים לכף זכות?

"אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים". אנו נוטים לחשב חשבונות שונים ומשונים, שאין ביניהם לבין המציאות מאומה: לדוגמא, החישוב של מצוה "גדולה" ומצווה "קטנה". אדם לעולם לא ידע – לפחות בימי חייו כאן בעולם –אילו 'מעגלים' הוא יוצר עם כל מצוה. לכן על האדם להשתדל לשמור ולקיים את כל המצוות, ללא חישובים

פירוש הספרי בפרשתנו מלמד אותנו כי ביטול ההזדהות עם הזולת – זהו גרעין העלול להכות שורשים של ניכור, שנאה ואכזריות, עד כדי רצח. מכאן אנו לומדים על חשיבותו של כל דבר קטן – מצווה קטנה או מעידה קטנה – להמשך הדרך

לא לכולם יש בכל רגע נתון ממון מיותר לצדקה. אולם ישנה צדקה מהודרת ביותר, וזמינה לכל אדם בכל רגע נתון. הארת פנים, חיוך, הזדהות, מילה טובה, לטעת תקווה בלב אדם חסר כל – לכל אלה קוראת התורה "לתת את נפשנו". ואין שיעור לגודל הצדקה הזו

מלמד אותנו רש"י, שהסיבה שהיה על העם ללמוד את התורה ממשה ולא מאדם אחר, היא שמשה הצטער ומסר את נפשו על התורה. לימוד בצער, לימוד מתוך קשיים וניסיונות, הוא לימוד מסוג אחר לגמרי. ואם רק נזכור שהבורא מרגיש את צרתנו אף יותר מאיתנו עצמנו – לעולם לא נרגיש לבד, גם בזמנים הקשים

תכונת השכחה שהטביע בנו בורא עולם, היא חיונית מאוד. כך קל לנו יותר לפתוח "דף חדש", ולהתגבר על משקעי העבר. יחד עם זאת, בורא עולם מצווה אותנו ללכת לפעמים נגד טבע השכחה. לא מדובר בשכחת השכל, אלא בשכחת הלב. כאותן טיפות אשר בכוח התמדתן מחוררות את האבן, כך מצווה ועוד מצווה, לימוד ועוד לימוד, מטפטפים לתוך תודעתנו את האמת

בפרשה זו מובאים דברי הפרידה של משה רבינו מהעם, לפני כניסת העם לארץ ישראל. בימי בין המצרים מהדהדים דבריו של משה: מצוות התורה לא רק שאינן מגבילות, אלא רק דרכן יכול אדם לצאת מהמצר אל המרחב. לא כל מה שנראה מרחב הוא אכן מרחב. בן חורין אמתי הוא אדם המסוגל להגביל ולתחום את עצמו. "בצר לך... ושבת עד ה' אלוקיך, ושמעת בקולו"

כאשר אדם כועס, הוא מרגיש שכוח זר 'משתלט' עליו, הוא מרגיש שה"אני" האמתי שלו נעלם, ובמקומו שולט מישהו אחר. בדרך כלל, בזמן שהכעס שולט, לא מרגישים את הזרות הזו, רק אחר כך, כשקצת מתחילים להירגע, וה"אני" חוזר, פתאום מבינים מה קרה. החכמה היא לא לתת ל"אני" לברוח. דבר תורה לפרשת מטות-מסעי

כיצד יכולים אנחנו, דור שנולד אל תוך הגלות הארוכה, להתאבל על חורבן בית המקדש שלא הכרנו? פרשת השבוע מגלה לנו, עד כמה חזק הקשר בין הקדוש ברוך הוא ובינינו. גם אם אנו מרגישים אבודים – בגלות כללית או בגלות אישית – שכינתו מלווה אותנו, עד הגאולה

מי מתלמידיו של אברהם אבינו? ומי מתלמידיו של בלעם הרשע? המשנה בפרקי אבות מלמדת אותנו את שלושת העיקרים של תלמידי אברהם: עין טובה, רוח נמוכה, נפש שפלה. מה זה אומר? ואיך חותרים לשם? דבר תורה לפרשת בלק

נשיכת הנחש שבפרשתנו מזכירה לנו מכמה קושי וכאב מציל אותנו השם בכל רגע, ואנחנו לא מבחינים. אם נזכה לראות איך ידו הטובה של השם שומרת עלינו, נמצא את הרפואה לנשוך הנחש – התרופה שמביאה לחיים בהירים ואמיתיים

דווקא אנחנו, כמו שנוצרנו, עם הנתונים והקשיים הייחודיים שלנו – כך רצה אותנו הבורא לעבודתו. אם נקבל את זה, נוכל לצמוח ולהשתנות בשמחה, ללא קנאה ותחרות. דבר תורה לפרשת קורח

העין היא איבר מיוחד, שונה משאר האיברים שלנו. הבורא יצר אותה כך, שנהיה מוכרחים לעצום אותה בכל כמה שניות. חכמינו מגלים את הסיבה: את מה שראינו בעינינו, קשה לשכוח. על חשיבותה של שמירת עיניים

בפרשת בהעלותך אנו לומדים ממשה רבנו, לנסות ולהפוך את רצון השם לרצון שלנו ממש. הכוח לוותר על רצוננו כשהוא מנוגד לרצון הבורא, ולרצות בכל דבר בו חפץ השם – זוהי המעלה הגדולה עליה אמר רבן גמליאל, "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו"

האגדה מספרת שבת היענה טומנת את ראשה בחול כדי לא לראות את הסכנה * אבל האמת היא שזהירותה של היענה מצילה את חייה * מה מטרתו של הפחד שמעוררות בנו הקללות של פרשת בחוקותי?

מנוחת האדמה מאפשרת לה להתחדש ומשבחת את יבוליה – אבל לא זו הסיבה למצווה השמיטה. שנת השמיטה היא יום השבת של האדמה – אחרי שש שנים של חול, שנה אחת מוקדשת לנשמה

דרכה של התורה מסתעפת למקומות הרגשיים העדינים ביותר של חיינו, ואין שעה קשה כמו אובדן של אדם יקר. דווקא בצל המוות והאבל, התורה מבקשת מאתנו לקדש את החיים

פרשת 'קדושים' עוסקת במצוות רבות שבין אדם לחברו. בכל מידה, גם הטובה ביותר, יש להשתמש בזהירות. התורה מבקשת מאיתנו לעצור, ולשאול את עצמנו מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים

הנגעים באים בנסיבות רוחניות בלבד. כשבני ישראל היו שלמים ויראים, פתח הקדוש ברוך הוא 'ערוץ תקשורת' ישיר, שדרכו הם ידעו את מצבם הרוחני האמתי