כל התכנים של הרב משה שיינפלד

משימת חיים משותפת, היכרות רבת שנים – ונחמה: מחייהם של אברהם ושרה, ושל יצחק ורבקה, נוכל ללמוד על הקשר האמיתי והנכון בין בני זוג

רק אחרי שהשידוך בין יצחק לרבקה יוצא לפועל, אליעזר מסוגל לשים לב לנגיעות האישיות שהיו לו בתהליך. כמה חשוב לבחון את מעשינו

אתה צריך לסמוך על עצמך ולא על אחרים – אבל לבד לגמרי אי אפשר. ואיך זה קשור לאברהם אבינו?

אברהם יודע כיצד זה להיות יחיד מול כל העולם. הוא חושב, שלו היה עולה בגורלו לחיות בתוך אנשי סדום, הוא לא היה חוסך כל מאמץ מלשנות את פניה של החברה

מדוע "כורתים" ברית? ומהו הדבר האחד שהכרחי כדי ליצור שלום אמיתי, קשר אמיתי בין בני אדם?

גם עולם המדע רואה את הבירה דולקת, והוא בהחלט מתפעל ממנה, אולם המדע מתעסק בשאלת ה"איך", איך הטבע פועל וכיצד ניתן להשתמש בו לטובת האדם, ואילו אברהם אבינו שואל את שאלת ה"למה"

אם שלחנו מישהו, גם אם הוא לא הצליח בשליחות - העבודה שלנו היא תמיד לשלוח את היד

האם החיים שלנו הולכים בכיוון של "איש אדמה" ל"איש צדיק", או חלילה להיפך? האם אנחנו מנצחים בהתמודדויות מול אחרים, בחוץ, ונכשלים בהתמודדויות מול עצמינו, בתוך האהל?

איך קבלה אחת קטנה יכולה לשנות את יכולת הבחירה שלנו, ואיך היא הופכת אותנו לדומים לשמים ולארץ?

טבעם של גוזלי היונה שלא לאבד קשר עין עם השובך. הם יעופו ויתרחקו מהשובך, אך רק למרחק ששומר עדיין קשר עין עם השובך. גם אנחנו כך

הקללות האלה אין עניינן כליה, אלא תכלית. ה"כלייה" חלילה הנמצאת בקללות, מהווה ברית שלוקחת את הכליה, ומביאה את הכל לכללו האמתי, לתכליתה הראויה

פרשת בחוקותי ופרשת כי תבוא שתיהן עוסקות בתוכחה. מה ההבדל ביניהן, ומה אנחנו לומדים מזה?

אם אתה רואה מישהו שאבדה לו תכונה – שאבד חיוניות, שמחה, שלווה – לא תוכל להתעלם. תחזיר לו את מה שאיבד

מתברר, שבתוך כל אחד מאתנו יש "שור" ויש "חמור" המניעים אותנו לפעול, או לחילופין – מונעים אותנו מלפעול, ומיד נבין את כוונת הדברים

אדם צריך כל הזמן לשוט את עצמו: האם אני בסדר או לא בסדר? האם אני רואה מה שאני צריך לראות? איפה אני עומד ביחס לאמת?

כמו במלחמה הממשית, גם במלחמת היצר, אחד המעכבים המרכזיים של הניצחון הוא החשש של האדם שהוא לא מסוגל לנצח את היצר הרע. במילים אחרות - הייאוש

כפי שההשפעה של השמש תלויה במי שסופג אותה, כך גם ברכותיו של הקב"ה משתנות רק על פי מי שמקבל אותן. אם ננהג כראוי, נזכה לברכה כפי שהיא. ואם חלילה לא, היא עלולה להתהפך

בגלותך את עניה בתכלית העניות, והיה מן הראוי שאומות העולם יסיחו את דעתם ממך, אולם לא! למרות שאת "עניה", בכל זאת את "סוערה" - את סוערת ורועשת ברוח סועה וסער בכל המדינות והממשלות

"והיה עקב תשמעון" – מה מיוחד כל כך בשמיעה, שמופיעה שוב ושוב בפרשות האחרונות, ואיך נשתמש בה בצורה נכונה?

כשאנו מברכים אנו רואים את נקודת ההתחלה של העולם - "בראשית ברא אלוקים", ואלוקים הרי הוא נצחי ואינסופי. מכוס מים פשוטה אפשר לראות את בורא עולם