פרשת ואתחנן: בין בחירה לחורבן, ניתנה לנו תורה של נצח
ניתנה לנו תורה שהיא בעלת ערך אמיתי ונצחי, וכל מה שלא קשור אליה – יבוא יום והוא יתגלה כמשהו לא קיים. ובצד השני – כל מה שכן קשור לתורה, הופך להיות נצחי כמותה
ניתנה לנו תורה שהיא בעלת ערך אמיתי ונצחי, וכל מה שלא קשור אליה – יבוא יום והוא יתגלה כמשהו לא קיים. ובצד השני – כל מה שכן קשור לתורה, הופך להיות נצחי כמותה
שנאת חינם מהסוג הזה יכולה להיווצר רק במקום שבו חסרה שמחה בעבודת השם. כשיש שמחה בעבודת השם, אין שנאת חינם באופן כללי, וודאי שאין שנאה עטופה ביראת שמים
"שניהם שקולים", ולא "שניהם שווים". ההבדל בין שני המושגים הוא, ש"שווים" - פירושו שווים בכל, ושקולים פירושו – שלכל אחד יש יתרון על פני השני במשהו שהוא ייחודי לו, אולם בתוצאה הסופית הם שקולים
לפעמים אנו יודעים עמוק בלבנו את האמת, ואנו יודעים שעלינו לקום ולעשות מעשה אמיץ, אולם כל מיני מחשבות עוצרות אותנו – מה יגידו אחרים? האם זו הדרך? על החשיבות של האומץ
אפשר לומר שחלק גדול מהמעשים היומיומיים שלנו הם לא תחת המטריה של "אסור" או "מותר", אלא של ראוי או לא ראוי. האם אנחנו עושים את רצון ה'?
על הזכויות האינסופיות של בארה של מרים, שהגיעו מתוך מעשים "קטנים", והידיעה שהנחש מגיע מלמעלה
אדם לא מקנא במישהו שלא נמצא בתוך מעגל החיים שלו, השאיפות ותחומי העניין שלו. נגר כן מקנא בנגר שמולו שמרוויח יותר ממנו. וכאן טמונה תועלת עצומה מהקנאה: היא מכוונת אותנו
במה המרגלים חטאו? הרי לכאורה הם צדקו בטענות שלהם! משה שלח אותם לאסוף מידע אודות ארץ ישראל, והם העבירו נתונים נכונים. אבל הנתונים האלה הם לא כל מה שקיים בארץ ישראל
מעמד הר סיני מסמל זאת. זוהי הפעם היחידה בהיסטוריה שאלוקים התגלה בעצמו לא רק לנביא אחד אלא לעם שלם. כולם יכולים להיות שייכים להשם ולתורתו
הגלות מבלבלת את שיקול הדעת, והיא עלולה לגרום לאנשים לטעויות בסדרי העדיפויות, ומכך עלינו להיזהר
ל"ג בעומר הוא ה"חג" של הממשיכים, של הגיבורים, של אלו שקמים מכישלון להתחלה חדשה. רבי עקיבא התאושש במהירות ועוד באותו יום אסף תלמידים חדשים
התורה קוראת לאדם – אל תהפוך את תבניות המחשבה, את ההרגלים ודפוסי ההתנהגות שלך ל"אלוקיך". תרשה לעצמך לחפש את האמת האמיתית
אם אדם רוצה שהשם יוליך אותו בדרך שבסופה הוא יראה בעיניו איך הרע הוא בעצם טוב – עליו להודות על הרע
מדוע גם החניה של בני ישראל במדבר נקראת "מסע", ומהו הדבר שאף אחד לא יכול להתקדם בלעדיו? כשה' רוצה שנבעיר אש, הוא נותן לנו רעפים
חטא העגל אמנם הוא מעידה גדולה, אולם המעידה הזו מוכיחה לנו כמה האמונה של עם ישראל בהשם לא נובעת מתוך "טבעיות", אלא מתוך בחירה וניסיונות
ביקור חולים זה לא רק עניין טכני של ביקור החולים, שהוא חשוב מאוד, אלא גם נשיאה משותפת במשא הסבל. כשהחולה מרגיש שהוא לא לבד, זה מקל על סבלו. ואיך זה קשור למשה רבנו?
וכי יתכן מצב שבני ישראל לא יתרמו עם כל הלב שלהם? רק עכשיו בני ישראל יצאו ממצרים וראו את כל הניסים והנפלאות שהשם עשה להם. אין ספק שהכרת הטוב שלהם כלפי בורא עולם היא בשיאה
עיקר חשיבות עניין התרומה הוא ליבו של התורם. כשיש נדיבות לב, וכשאדם נותן משלו ומקריב מרצונותיו עבור כבוד שמים, הוא בונה בתוכו את הבסיס למקדש הפנימי ולהשראת השכינה
כל דיין שדן דין אמת לאמיתו, נעשה שותף לריבונו של עולם במעשה בראשית, כיון שהוא ממשיך את מה שהשם עשה בבריאת העולם, את סידור המציאות
זה ייראה נהדר כלפי חוץ, אולי היא תהיה אטרקטיבית לזמן קצר, אבל זה לא יחזיק מעמד בטווח הארוך. היהדות האוטנטית היא זו שתשרוד, כשם שמלח אינו יכול להתעפש
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה