בתוך גבולות הקדושה
משה מזהה את התשוקה העצומה של בני ישראל לגילוי השכינה, ומוצא את הרגע הזה מתאים למסר החשוב: יש לתחום את התשוקה בגדרי התורה והמצוות בלבד
משה מזהה את התשוקה העצומה של בני ישראל לגילוי השכינה, ומוצא את הרגע הזה מתאים למסר החשוב: יש לתחום את התשוקה בגדרי התורה והמצוות בלבד
מדוע מאריכה התורה ומפרטת היכן המיקום של שחיטת החטאת, ולא כותבת בקיצור במילה אחת – "בצפון"? מה פשר ההדגשה שהחטאת נשחטת במקום שחיטת העולה, ואיך זה מתקשר ליחס שבין אדם לחברו?
הגם שבדרך כלל אסור להקטיר שאור ודבש, יש פעם אחת שבה מותר להקריב שאור ופעם אחת שמותר דבש. מתי? ואיך זה מתקשר לתיקון העולם?
משה כמעט "התייאש" מהקמת המשכן, עד שאמר לו הבורא – תתחיל, תעשה את מה שאתה יכול. כך צריך כל אדם להתחיל, ורק לאחר שאדם עושה את שלו – "הבא להיטהר, מסייעין אותו"; מסר חשוב מהפרשה מאת הרב משה שינפלד
כשהנשים הביאו את המראות למשכן, הסתפק משה אם לקבל אותם. הוא חשש שחפץ שכל מהותו וייעודו הוא ליופי חיצוני, אינו מתאים כל כך למשכן. ומה הורה לו הקב"ה?
משה רבנו, הסנגור הגדול, אומר לאלוקים כך: אמנם עם ישראל עם קשה עורף, אולם תכונה זו של קשיות עורף אינה קטרוג אלא ההיפך – סנגוריה ולימוד זכות. מדוע?
כשאדם חוטא, שני המימדים שמהם הוא מורכב זקוקים לכפרה, הגוף - שנמשך אחר תאוותו, והנשמה – משום שהחטא הותיר בה את רישומו, ועל הרושם הזה צריך לכפר
הארון מסמל את חכמת התורה. בחכמת התורה, ולהבדיל גם בשאר סוגי החכמות, אדם תמיד צריך להרגיש שהוא חסר, ולהסתכל על מי שלמעלה ממנו; הרב משה שינפלד על סודות המשכן
עם ישראל זוכה להגיע למתן תורה לאחר מאות שנים של תלאות, גלות, צער ומכאוב. כעת, הגיעו סוף סוף למעמד הר סיני, ושמחתם גדולה מאוד, היו שווים כל הייסורים הרבים של הדורות הקודמים. תובנות מפרשת יתרו
שאלוקים מניח את יסודות הבניין של עם ישראל כעם - דבר ראשון הוא נותן את מצוות קידוש החודש. אלוקים יודע שמאוד קשה לאדם להיות מושלם - ובפרט כשהוא עדיין בראשית דרכו הרוחנית
פעמים רבות אנו פוגשים באנשים הזקוקים לעזרה בכל מיני תחומים ולא תמיד יש באפשרותנו לעזור להם פיזית. בא לוי ומלמד אותנו - גם אם אין לנו אפשרות לעזור באופן ממשי, עלינו לפחות להביע הזדהות
כשהקב"ה נתן לעם ישראל את התורה והמצוות, הוא נתן אותם בהדרגה ובאיטיות. בשלב הראשון הוא נתן מצוות יחידות, ובמשך ארבעים שנה הם קיבלו את יתר המצוות
אנו נתמקד במשפט האחרון שאומר יעקב לדן: "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה" - משפט זה מבטא כנראה את אחד מיסודות היהדות. הרב משה שינפלד עם מסד מעודד מפרשת השבוע
כשעם ישראל במצב של שפלות, כביכול גם כבודו של הבורא נמצא בהסתר. מן הצד השני, כשעם ישראל בעלייה, "וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה" – על ידי עליית ישראל גם שמו של האלוקים מתעלה
אין הסבר הגיוני כיצד עבד עברי, עם עבר של אסיר בכלא, נהפך תוך שעות אחדות לשליט מצרים, שהייתה נכון לאז, האימפריה החזקה בעולם. הרב משה שינפלד על הקשר המיוחד בין פרשת השבוע לחנוכה
יוסף רואה בכל אסיר את האדם שבו. לכן כשיוסף נוכח לדעת שפני האדם הניצב מולו זועפים, הוא מיד מנסה לשפר את מצב רוחו ולהפיג את הזעף. הרב משה שינפלד על אחת התכונות המיוחדות של יוסף הצדיק
כשעשו מבין שאין באפשרותו להשמידנו פיזית, הוא ינסה להשמידנו רוחנית, ולומר לנו "נסעה ונלכה ואלכה לנגדך"; הרב משה שינפלד עם מסר חשוב מפרשת השבוע
יעקב יודע שעל פי דרך הטבע רחל אינה יכולה לזכות לילדים. כדי שיתרחש נס ורחל תזכה לפרי בטן היא צריכה להתפלל תפילה אמיתית מעומק הלב. והוא עושה את הלא צפוי
לכל אחד יש את האחת שהותאמה עבורו עוד טרם לידתו, אך האם יזכה להשתדך לה? הרב משה שינפלד עם הלימוד המיוחד מזיווגם של יצחק ורבקה. וגם: איך כל זה קשור לבאר?
מדוע איש החסד אברהם מציע לאורחים רק "מעט מים"? ומדוע חסך רבי ישראל סלנטר במי נטילת ידיים, לכאורה בניגוד להלכה? הרב משה שינפלד עם התשובות
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה