ופריו מתוק

פשוט מאוד, המוצא סיפר כי במוצאי שבת מצא באוטובוס הבין-עירוני, ארנק עם הרבה כסף מזומן, חיפש פרטים מזהים אודות בעליו, ולא מצא שום פרט, מלבד פתק אחד קטן - שטר ההלוואה... בשטר מופיע שמי המלא, ואז חיפש בספר הטלפונים את השם הזה, עד שהגיע אלי... הוא התעניין אם ידוע לי אודות בעל הארנק

יש לך שלוש שעות לבכות ולצעוק... אף אחד לא שומע אותך כאן – רק הקב"ה. תבכה תצעק ותתחנן..."

האיש תיאר באופן מזעזע את מצב שלום ביתו המעורער במשך שנים ארוכות, ואת היסורים הקשים שמלפפים אותו ואת אשתו בגין חורבן ביתם...

התשובה לכך היא, שהלא תראה, כי היין שהוא במרתף, ומונח בחבית סתומה, והנה בעת שדורכים את הענבים בגת, אף שהיין שבחבית רחוק מאוד ממקום הדריכה, הוא מתנועע מאליו, והוא פלא!

"כיצד אתם מעיזים לעשות איפה ואיפה?! אם שנינו הזקנו יחד, הרי שעלינו לשלם שווה בשווה!...". חשב-השכר הגיב: "אַפְנה את התלונה לבעל המפעל, והיא תטופל"

הגברת רכשה בנוסף וילה מפוארת באזור יוקרה, מכונית שרד חדשה, רהיטים ושטיחים, ועוד רשימה ארוכה של פריטים יקרים... כל הרכישות נעשו בצורה בלתי שפויה, מחמת הבעיה הנפשית החמורה, שמאופיינת בהתנהגות חריגה של פעלתנות יתר

כעת בא ראובן ושואל: האם עלי לשוב אל ידידי שמעון ולהשיב לו את ה-500 שקלים, כי התברר שלא הייתי סנדק?...

האם בכל זאת מותר לברך על הבשמים ולהתכופף ולהריח בהם, או שמא מכיון שנקטפו תוך חילול שבת, אין להריח בהם?

"כל היום כשר למילה, אלא שזריזין מקדימים למצוות ומלין מיד בבוקר", ולכן חשבתי שבע"ה אקיים את הברית בשעת בוקר מוקדמת

באחד הימים, יצא ראובן לפגישה עסקית, ולקח עמו צרור של אבנים יקרות כדי למכרן. את צרור האבנים היקרות החזיק בידו, ולפתע, אירע אסון - הגיח שודד אלים, חטף מידו את האבנים, ונמלט מהמקום