ופריו מתוק

בני הבית החליטו לעקוב אחר התרנגולת. הלכו אחריה לראות להיכן הולכת, אך לא הצליחו, התרנגולת היתה זריזה מהם, וברחה במהירות ונעלמה מהם

ראובן המשיך להצטדק: 'מניין לי לדעת אודות החוק הזה? בתום לבבי ובניקיון כפי עשיתי זאת...'. 'את כל הדיבורים היפים הללו תטען בבית המשפט', אמר השוטר, 'כעת הסחורה מוחרמת, ואתה מקבל הזמנה למשפט'

שמעון לא איבד עשתונות והשיב בשלווה: "ברגע שנטשת את הרכב וברחת מהמקום, הרכב הפך להיות הפקר גמור, ואני זכיתי בו!..."

מה אני עושה עם הנדר שלי לצדקה, לאחר שהתברר שלא נדרתי אלא עבור עצמי? האם אצטרך למצוא אביון אחר, שמצבו דומה למצבי, ולמסור לו את ה-200 שקלים?

ראש הישיבה התפלא, 'מדוע? איזה פגם מצאת אצלנו?', 'איני יכול לפרט', השיב. כשביקש ראש הישיבה שבכל זאת יספר לו מה אירע פתאום, המשיך בסירובו ונימק: 'איני רוצה לפגוע בכם'

לכל אחד ששאל האם יש כאן כשרות, השבתי בביטחון: 'וכי אינך רואה שאפילו הצדיק הקדוש היה כאן...'. בעוונותיי, רבים התפתו להאמין לסיפור המרמה הזדוני, וסעדו במקום

'יקיריי עליכם לשלם לי את דמי שכירות הדירה עבור הימים שהשתמשתם בה...' לעומתו טוען ראובן: 'הרי לא החסרנו ממך מאומה, כי ממילא הדירה נותרה ריקה... אילו הייתי יודע שהכנסת האורחים לדירה תגרום לי להפסדים, הייתי מוצא עבורם מקום אחר'

"אני מודה לכבודו מאוד על הכנסת האורחים, אך דבר אחד איני מבין - הלא היית באמצע שמונה-עשרה, עומד ומדבר לפני השי"ת, והיאך הפסקת את תפילתך ורצת לחוץ?!..."

הצעה אחת היא בית פרטי קטן, והשנייה - דירה מרווחת ויפה בבניין משותף. וביקש האיש לקבל את עצת מו"ר - במה כדאי לו לבחור?

היכן מצינו תוכי שעל פיו אנו מכריעים את הדין, והיכן מצינו שימוש ב"זנב שועל" כשמירה מעין הרע? חידות בענייני בעלי חיים בהלכה ותשובות בצידן

אשתי בחודש התשיעי להריונה, ותאריך הלידה המשוער שלה נופל בדיוק ביום חג השבועות. והנה, נפשי חשקה לקיים את מנהגם של ישראל ללמוד בליל שבועות כל הלילה בבית הכנסת, וגם אשתי מעודדת אותי ללכת ולעסוק בתורה בבית הכנסת

לאחר שלושה ימים, הם הודיעו כי אם לא אגלה להם את כל המידע שברשותי עד למחר בשעה שתים עשרה - זה יהיה היום האחרון שלי עלי אדמות, אך אם אנהג ב'תבונה' ואגלה, הם ישחררו אותי לחופשי

הבחור, שישב מאחור, התחיל לרעוד מפחד. במוחו החלו לעלות הסיפורים הקשים שארעו בטרמפיסטים שעלו לרכבם של מחבלים, והרגיש כי גם הוא עומד להיות חטוף על ידי ה'חמאס'...

הילד אכל ואכל ואכל ולא שבע... הדבר היה לפלא בעיני הכל, משום שכאשר הבחינו ההורים שהילד אינו שבע, הם דאגו להאכיל אותו בכמויות אוכל יותר גדולות, ולמרות הכל, הילד לא הגיע לשביעה, והתלונן כל הזמן שהוא רעב...

"אני מצטער ידידי, אך יש כאן רק חצי מהסכום", הודיעו הגבאי, "אתה צריך לשלם 100, שהרי זכית בשתי עליות, ובשעה שביקשת את העלייה, הלא ידעת שאין לוי בבית הכנסת"

למחרת הגיעה הצלמת והשלימה את עבודתה, וכשעמדה לצאת ביקשה הגננת להודות לה, "בזכותך יש לי בבית מזכרות נפלאות מנכדיי"...

"ראה נא, לכל אחד מאתנו שני רכבים מפוארים; מה דעתך שנתקין מצלמות במתחם החנייה המשותף שלנו, כדי שהדבר ירתיע את הגנבים מלהיכנס לכאן, ובמקרה שתארע חלילה גניבה, נוכל לעלות על עקבות הגנבים באמצעות צילומי המצלמות"

אני מעוניין לפרסם את חנותי החדשה ואת מועד הפתיחה בקרב כל אנשי האזור, וחשבתי לעשות זאת על ידי בלונים צבעוניים (שיש בהם גז והם עולים לאויר), אותם נתלה במראות הרכבים החונים, כשעל הבלונים יופיע כיתוב המודיע על החנות החדשה ומועד פתיחתה

'הפרסומת עלתה לי ממון רב, וכיסוי הבלונים שלך, חשובה כיריית חץ שפוצצה את הבלון שלי... ומשכך, שלם תשלם לי את מלוא ההוצאות!'

למחרת, כשפגש את שמעון אמר לו 'אני חייב להודות לך מקרב לב, בזכותך אטול השנה אתרוג נאה ומהודר'... שמעון תמה, 'נדמה לי שהאתרוג שרכשת לא היה מסוג כל כך מהודר'