ופריו מתוק

עד שהאורח מסתדר עם המנה הראשונה, ר' חיים גומר כבר את המנה השנייה, ומבקש עוד אחת... ואחר כך אומר לה שוב 'זה מאוד טעים, אפשר אולי לקבל עוד מנה'...

בני הזוג נדהמו לגלות שעל הצ'ק נקוב הסכום: 10,000 ₪!! ובמילים: "עשרת אלפים שקלים"... החתן ספר שוב ושוב את האפסים, הכלה שפשפה היטב את עיניה, והסכום הרב עדיין עומד מול עיניהם המשתאות

'אני מאוד מצטער', השיבו הנהג, 'אך אתה הוא האשם, מדוע לא ציינת שכוונתך לרחוב פתח תקוה?! עכשיו תצטרך לשלם לי גם על נסיעה הלוך לפתח תקוה, וגם על נסיעה חזור לפתח תקוה שבירושלים...'

פריטי האיסוף הרבים שבעלי מביא הביתה מאוד מעיקים עלי, כי גורמים ללכלוך וחוסר נעימות, ואף תופסים מקום רב

מדי בוקר מבקשת ממני אשתי להוריד את פח האשפה, ואני סבור שאין בכך כבוד התורה. מה עלי לעשות?...

עבר חודש, הגיע חול המועד פסח, ועמוס אומר לעצמו, איך אני אטריד את הרב עם השאלות שלי, הרי מדובר בגדול הדור שכל עם ישראל זקוק לו. והוא החליט שלא ללכת לרב

'יסלח לי כבודו, האם אתה זוכר את התאריך העברי של הפטירה?', והוא השיב מיד: 'בודאי, התאריך כבר עבר, וכבר ערכנו אז אזכרה בבית הכנסת, אלא שבקהילתנו הונהג לערוך פעמיים יארצייט - הן בתאריך העברי, והן בתאריך הלועזי...'

לימוד הגמרא הפך לחלק מסדר יומו של הסטודנט, והוא אינו מוכן לוותר על שעת הלימוד עם האברך בשום אופן. המאור שבתורה הביא לכך שהסטודנט הלך והתחזק, ובסייעתא דשמיא הפך ליהודי נאמן לבוראו ומדקדק במצוות

איזה בעל חי אינו מת לעולם, והיכן מצינו אדם שנהפך לאיל? מספר חידות מרתקות בענייני בעלי חיים, ותשובות בצידן

מי נקרא על שם 'עוגה', ומיהו האדם שנולד עם צורת נחש חקוקה על ירכו? מספר חידות מעניינות בתנ"ך ותשובות בצידן

תגובת ראובן היתה מפתיעה: 'לא לא, איני מעוניין כלל בכסף! אני רוצה בחזרה את חלקת האדמה שלי. תיקחו אפוא סכין, וכשם שפורסים פרוסת עוגה, כך תפרסו את חתיכת הבניין שנכנסה לשטחי!...

הוא הסביר את סירובו בנימוקים הגיוניים, באומרו שהמעמד החדש שלו, אינו מאפשר לו עוד לעבוד במלאכה לא-מכובדת שכזו

שאלתי אפוא היא, האם אני חייב לעזוב את השותפות, כשעקב כך אפסיד כספים רבים שהשקעתי שם?

מוכר חליפות, שברשותו חליפות שיש בהם חשש שעטנז וגם חליפות בדוקות משעטנז, ובא לפניו נכרי, והמוכר משכנעו לקנות את החליפה היקרה שנבדקה משעטנז, וטוען שהיא 'בריאה' יותר מאשר החליפה שיש בה שעטנז - האם יש בכך חשש גניבת דעת?

"מן הסתם חשוב לך לשמור על בריאות יציבה, ולייעל יותר את חריפות שכלך?", "בודאי", השיב. "אם כן, כדאי מאוד שתשלם קצת יותר ותרכוש את הבשר ההוא, יש בו מעין 'ויטמינים' מיוחדים המועילים לחשיבה מעולה ולחוסן גופני..."

כל הניסיונות לשכנע את האשה שהדבר אסור, עלו בתוהו. היא טענה, וחזרה וטענה, שהיתה מאוד מעוניינת להפסיק לעשן, במיוחד בשבת, ואף מרבה להתפלל על כך, אבל במציאות - כל פעם, עם התקדש שבת מלכתא, היא חשה בדחף עצום שאי אפשר לתארו, להוציא סיגריה ולעשן

'אם אינך אוכל את המנה, אין לנו מה לעשות עמה, כי אנו שבעים, ובודאי שמחר לא נאכל ממנה, וגם אם נחזיר אותה לחדר האוכל, היא תיזרק לאלתר לאשפה'...

'אם תצליח להראות לי פגם מסויים בדירה, אבטל בשמחה את המקח, כל עוד אין כאן פגם הנראה לעין והדירה ראויה לשימוש, אין לך שום תביעה...'

פנה בעל הבית אל הזקנה והודיע לה נחרצות: "אני מאוד מצטער, עלייך לסלק מכאן את החתולים, ואם אינך מוכנה, תאלצי לעזוב את הבית!"

"החלטתי לשמור על שתיקה, כדי ללמדך לקח, וגם להשתכר מגנבותיך, אך 'ביום פוקדי, ופקדתי' - כעת תצטרך ליתן לי את מלוא תשלום גנבותיך, שלפי חשבון עולה על 500 שקלים"...