ופריו מתוק

"כדי להצליח במלאכה מורכבת זו, יש לדעת שלושה כללים: הכלל ראשון – אם אתה רוצה לסובב אותו (את הסוס), אל תעקם אותו בבת אחת, אלא לאט לאט, רק אז תצליח להגיע למטרה הסופית.

השודד נאות לבקשה, וירה לעבר המעיל צרור יריות. הסיר האיש את כובעו, והתחנן: "אנא, ירה כבודו גם בכובע...", תלאו על הענף, והשודד ירה גם בו כמה יריות

באחד הלילות, בעיצומו של המאבק על הכשרות, נראתה לו בחלומו דמות הדורה, שציוותה עליו ללכת וללמד את הלכות שחיטה הסבוכות, את המיניסטר הגוי, שהיה הבורר במאבק על השחיטה!

ממשיך הבן לספר, ראיתי בעיניי כיצד חכם עדיף מנביא, המראה שאבא דמיין היה מדוייק לחלוטין. הגענו לפרוזדור המחלקה, שהיה ריק לגמרי, ורק בסופו נראתה דמות של אותו אב שכול, יושב מחוץ לחדר הלידה כשראשו היה מונח בין ברכיו

"יסלח לי כבודו, אך נדמה לי שהארגז שייך לי, הרי הוא הגיע הודות ליין שלי, ואילו היה מתגלה קלקולו אצלי, גם אני הייתי דורש בגינו פיצוי"

"אבל מדוע שתקת אמש ולא אמרת לי מאומה?" התרעם ראובן. משיב שמעון: "הלוא ידוע לך שבשבת קודש אסור לדבר על כסף!..."

בן זה הגיע כאמור יחד עם אביו לביקור בארץ הקודש, וכשראה האב כי טוב הוא, ולאחר שהתבשם מהאוויר והאווירה של חברון, החליט - כצעד ראשון בדרך להשתקעותו המוחלטת בארץ ישראל - להשאיר את בנו בישיבת חברון, כשהתכנון הוא שבתוך מספר חודשים תגיע כל משפחת וקסלר לתקוע יתד בארץ ישראל

הכהנים סיימו "ש-ל-ו-ם", ראובן פקח עיניו, ו...שקית הנעליים אינה לפניו! העשיר וראובן החלו בחיפושים קדחתניים, אך השקית לא נמצאה

כעת ליבי נוקפי, שמא נהגתי בדרך רמאות ושקר, בכך שעשיתי עצמי ככהן ועליתי לדוכן כדי לזכות לנשק את ידי הרב זצ"ל

בדרך כלל קריאת התורה ברכבת מסתיימת לפני ירידתי מהרכבת, אך באחד הימים, הקריאה היתה בפרשת ניצבים, וכידוע קריאת השלישי בפרשה זו ארוכה מאוד, ובמהלכה, עצרה הרכבת בתחנה שבלוד