הדרך להתמודדות נכונה: כך נדאג שהשכל יחליט, ולא התגובות הרגשיות
אם אנו רוצים להימנע ממצבים בהם יצר ההרס העצמי יחריב כל חלקה טובה בחיינו, עלינו להרגיל את עצמנו לפעול רציונלית, מתוך מחשבה תחילה, מתוך שליטה בדחפים האימפולסיביים שלנו
אם אנו רוצים להימנע ממצבים בהם יצר ההרס העצמי יחריב כל חלקה טובה בחיינו, עלינו להרגיל את עצמנו לפעול רציונלית, מתוך מחשבה תחילה, מתוך שליטה בדחפים האימפולסיביים שלנו
תופעה זו מוכרת בקרב מרגלים. כאשר מרגל שוהה בסביבה מסוימת, מתחבר לאנשים שסביבו, ונטמע בחברה בה הוא חי תחת זהות שאולה – הוא מתחיל לחוש הזדהות עם האנשים שנגדם הוא מרגל
פעם שאלו עני אחד: "מה היית עושה אילו היית רוטשילד?". הוא השיב בתום והסביר: "הייתי דואג לכך שכל המבנים בעיירה יהיו בני קומה אחת, בכדי שלא אצטרך לטפס במדרגות כשאני מקבץ נדבות!"...
האדם מרגיש מצד אחד סיפוק רב ושביעות רצון, אולם מאידך – מתעורר בתוכו מתח: מה יהיה אם הוא לא יצליח לשמור על ההישג הזה? מה יקרה אם הוא לא יישאר בפסגה?
הכלי הזה יכול לעבוד מצוין בחרדות מסוגים שונים, וגם בתחום הפרפקציוניזם – שמהוה למעשה סוג של חרדה מפני חוסר השלמות
הרחבת המידע וצמצום השלמות הן דרכים נוספות להקלה על הפרפקציוניסט. אבל מה קורה במבחן המציאות?
המטרה הראשונה שלנו תהיה, לעזור לפרפקציוניסט להביט על המציאות במבט רחב יותר שמכיר במגוון האופציות, ולהשתחרר מהקיבוע המחשבתי שגורם לו לתפוס את המציאות בצורה מסוימת דווקא
ככל שהאדם יפנים יותר ויותר את היכולות שלו, יכיר בחוזקות שלו, ויאמין ביכולתו להצליח – כך הוא יוכל לקבל החלטות בביטחון רב יותר, מתוך אמון מלא בכך שההחלטות הללו עשויות להביא אותו למקום טוב יותר
ריבוי העצות מחדד את חוסר הבהירות, ומוביל לחוסר אונים מוחלט. אז מה בכל זאת עושים? איך מתמודדים עם החלטות הדורשות התחשבות במגוון רחב ביותר של צדדים מזוויות שונות?
יש לשמור על איזון נכון: מחד – להקדיש את מלא הכוחות בכדי להתקדם לאור ההחלטה שהתקבלה, אולם מאידך – מפעם בפעם לשוב ולבחון האם ההחלטה שהתקבלה בשעתו עדיין משרתת אותנו
ליכולתו של האדם לקבל החלטה, לעמוד מאחוריה ולהיות נחוש וחד משמעי ביחס אליה – ישנו משקל רב בכל הנוגע לאושרו בחיים, ובין השאר גם לאושר שימצא במסגרת חיי הנישואין שלו
לפעמים, רק לאחר שאנו מקבלים החלטה, שמאפשרת לנו התנסות בתחום מסוים – אנו יכולים לגלות מתוך הניסיון שהתחום המדובר אינו מתאים לנו. ועדיין לא מדובר על החלטה שגויה
מי שהוא צר עין, מקנא בהצלחתם של אחרים ומנסה לפגוע בה, הרי שהוא מעביר לעצמו בתת-מודע מסר הפוך לגמרי, על פיו: הצלחה של מישהו אחר – מהוה סתירה להצלחתו שלו
ככל שנצליח להיות ממוקדים יותר במטרות שלנו, ולהגדיר אותן לעצמנו בצורה ברורה ובהירה – כך נמעיט לקנא בהצלחותיהם של אחרים
העבר שלו היה רע, והוא מתחנן לבורא עולם שהעבר שלו יתהפך לטובה. הוא מבקש שהעבר שלו ישתנה אצל הקב"ה. הוא מבקש שההליכה שלו לבית התיאטרון תחשב לו כמו הליכה לבית המדרש
ממה נובעת הקנאה, למה היא גרועה כל כך, ומה ההבדל בינה לבין קנאת סופרים? כתבה ראשונה בסדרה
כאשר מכבדים את הזולת ומענקים לו חשיבות וערך, או אז כאשר הוא מרגיש מוערך, הוא משקיע בעצמו, בעולמו הפנימי בתיקון המידות בעבודת השם יותר, משום שהוא בעל ערך
חשוב מאד להתייחס לרגשות הילדים, אבל מצד שני חשוב שלא ניתן לדרכי ביטוי של בכי כעס אלימות להפוך להיות שפת התקשורת של הילדים, ולכן חובה עלינו להתייחס מגיל מוקדם לתופעת התפרצות הזעם
הכלל הוא שמותר לעשות מעשים שמצילים את האדם במקרה שמזיקים לו, אפילו אם מה שהוא עושה כדי להציל את עצמו יגרום נזק לפוגע
ישנם אנשים, אשר לעולם אינם טועים. הם גם יודעים הכל, ולא ניתן לחדש להם מאומה. הם בעצם, בעיני עצמם, מושלמים. האם זה ביטחון עצמי?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה