איך ניתן לעזור לסובלים מכאב כרוני ומתמשך? מאמר שני בסדרה
הסחות דעת עשויות להוכיח את עצמן כיעילות מאוד, משום שהן גורמות למוח להעביר את המיקום למקום אחר, ובעצם, לא לחוות את הכאב או לחוות אותו בעוצמה מופחתת
הסחות דעת עשויות להוכיח את עצמן כיעילות מאוד, משום שהן גורמות למוח להעביר את המיקום למקום אחר, ובעצם, לא לחוות את הכאב או לחוות אותו בעוצמה מופחתת
כאשר האדם יערוך מעקב מסודר אחרי הכאב, הוא יגלה שהכאב אינו אחיד, ובמהלך חלקים מהיום הוא אינו קיים או לפחות נותר ברמה נמוכה שמאפשרת תפקוד כלשהו, אם לא יותר מכך
בכל פעם שאנו מרגישים שאנו נסחפים במחשבות על הילדות העשוקה או על העבודה שאיבדנו, ננסה לעשות מעשה כדי למקד את המחשבה בכיוונים חיוביים. ניקח דף ועט, ונכתוב על הדף את התקוות שלנו לעתיד טוב יותר
בכל פעם שאנו מרגישים שאנו נסחפים במחשבות על הילדות העשוקה או על העבודה שאיבדנו, ננסה לעשות מעשה כדי למקד את המחשבה בכיוונים חיוביים. ניקח דף ועט, ונעלה על הכתב את התקוות לעתיד טוב יותר
אין כל רע בהתרפקות על העבר ומאורעות חיוביים שאירעו בו, או אפילו על דמיונות כיצד העתיד היה יכול להיראות אילו העבר נראה אחרת, אולם כל זאת בתנאי שהעבר משמש בסופו של דבר מנוף לצמיחה ותקווה
ככל שהאדם חושב מחשבות שליליות יותר בעקבות משקעי העבר כך הוא פחות מצליח בהווה, מה שיוצר משקעים חדשים בהווה של היום, שהוא בעצם העבר של מחר. כך, התהליך הזה ממשיך שוב ושוב, במעגל שאין לו סוף
כאשר מבקרים חולה, מומלץ להציע לו לצאת לסיבוב קצר באוויר הפתוח. מספר דקות של טיול באוויר הפתוח, מחוץ לכותלי החדר, עשויות להיות משמעותיות ביותר לשיפור מצבו הנפשי
את תחושת המשמעות ניתן להעניק לחולה לאו דווקא באמצעות התייעצות עמו בנושאים טכניים יומיומיים, אלא גם, ואולי אפילו בעיקר, באמצעות סיוע במציאת תכנים משמעותיים בחייו
לפעמים הטוב שברופאים הגיע לתואר זה מאחר שהוא כה מיומן והוא אכן מתייחס נהדר למחלה של החולה, אך שוכח את האדם החולה, בראותו לפניו מחלה ולא אדם
למילים שאנו אומרים לעצמנו – ישנה השפעה רבה עלינו. הן מושפעות ממה שמתחולל בתוך נפשנו, והן גם משפיעות בחזרה על ההתרחשויות הללו בתוך הנפש. כשאנו משתמשים במילים קיצוניות, חריפות – אנו משפיעים על הנפש שלנו
לפעמים בני אדם מקווים שהם יוכלו לומר דברים במעורפל, או לספר על תחושות וחוויות מבלי למצוא את המילים המדויקות, ושבן או בת הזוג יבינו לבד למה הכוונה. זה אידיאלי, אבל לא תמיד ריאלי
"תוקפנות לא מאפשרת לשיחה להתקיים, מסיבה מאוד פשוטה: כאשר אדם מרגיש מותקף, הוא כלל לא פנוי לשמוע ולהקשיב. הוא עסוק רק בלהגן על עצמו"
כל עוד אנו פנויים מדי, אנו מוצאים זמן לדאוג דאגות שעדיין לא נולדו, ולהיות לחוצים היום ממאורעות שאולי יקרו, וכאשר אנו מתמקדים בלחצים – אנו מעצימים את הבעיה
אם נשים לב, מרבית הלחצים המאיימים עלינו עוסקים בעתיד. לאדם ישנו רצון לדעת מראש כיצד ייראה העתיד שלו ולהכין מראש פתרונות למצבים שיתפתחו במהלך חייו כדי להבטיח לעצמו בטחון. אולם לאמיתו של דבר, הדבר בלתי אפשרי
הססן כרוני מתחיל לשקול את הצדדים לכאן ולכאן, ובמהרה הוא מתבלבל וחושב 5 דקות על נושא שאמור לתפוס לכל היותר חמש שניות
הפחדים יוצרים מעגל שאינו מסתיים. לדוגמה: אדם החושש לדבר בפני אנשים, ולכן, כשהוא נקלע לסיטואציה חברתית הוא מעדיף לשתוק, או להתחמק, כאשר כל התחמקות שכזו משאירה אותו עם תחושה בלתי נעימה ומשמרת את הפחד
אם נעקוב אחרי התפקוד של ילדים בחיי היום יום, נראה שהם מוכנים לקחת על עצמם סיכונים יחסיים, ולהתנסות בהתנסויות חדשות, שמבוגרים חוששים להתנסות בהן
הנתון שהשפיע במידה הרבה ביותר על סיכוייו של האסיר לזכות בשחרור מוקדם, היה השעה בה נידונה הבקשה, וליתר דיוק: פרק הזמן שחלף מאז הארוחה האחרונה שהשופטים אכלו
הסטטיסטיקה מצביעה על כך, שבממוצע, בעולם הרחב, אנשים מבלים כעשרים ושמונה שעות שבועיות בסוגי המדיה השונים - יותר מיממה בשבוע מתבזבזת על כלום
כאשר אדם מגייס את המשמעת העצמית כדי להטמיע ערכים חשובים בחייו, הוא עשוי לגלות שביכולתו לעמוד במשימה ואפילו בקלות יחסית
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה