למה חשוב כל כך להיות אמיצים? מאמר שני בסדרה
אנשים מרגישים טוב עם עצמם כאשר הם ממצים את היכולות שלהם ואת הפוטנציאל שלהם, הן מבחינת היכולות השכליות, הן מבחינת היכולות הרגשיות והפיזיות, הן מבחינת היכולות החברתיות והן מבחינת כל שאר היכולות שישנן בהם
אנשים מרגישים טוב עם עצמם כאשר הם ממצים את היכולות שלהם ואת הפוטנציאל שלהם, הן מבחינת היכולות השכליות, הן מבחינת היכולות הרגשיות והפיזיות, הן מבחינת היכולות החברתיות והן מבחינת כל שאר היכולות שישנן בהם
אדם אמיץ, אינו מחכה לאישור חיצוני לעשיה שלו. הוא אמנם ישמח לשמוע ביקורת עניינית והצעות לשיפור ולהתייעלות, אבל בגדול ניתן לומר שהוא מרוכז בתנועה קדימה
המונח "דעות קדומות" מתאר מאזין שמניח שהוא יודע הכל מראש. ההורים מניחים שהם יודעים מה הבעיה של הילד שלהם, ולכן הם מפרשים את סיפורו לפי הקול הפנימי שלהם, ומגיבים לקול הזה ולא למציאות
האדם המרצה אינו שם לב לכך שהוא זה ששידר לכל הסביבה כי ניתן לנצל אותו. כמובן, אין מדובר באשמה, חלילה, אבל לאחריות – בהחלט יש מקום
"כבדהו וחשדהו" - גם אם מחלנו וסלחנו, זה לא אומר שעלינו לעצום עיניים ולהתעלם מהסיכונים הנשקפים מצידו של פלוני או אלמוני
חשוב אפוא שהוא ילמד לדבר עם עצמו ועם הסובבים על נושאים שונים ומגוונים מעבר לכאב, ולהרבות במשפטים חיוביים – כמו למשל: "היה לי בוקר נפלא היום!", "השיעור היה נהדר!", "התפילה היתה מיוחדת!"
הסחות דעת עשויות להוכיח את עצמן כיעילות מאוד, משום שהן גורמות למוח להעביר את המיקום למקום אחר, ובעצם, לא לחוות את הכאב או לחוות אותו בעוצמה מופחתת
כאשר האדם יערוך מעקב מסודר אחרי הכאב, הוא יגלה שהכאב אינו אחיד, ובמהלך חלקים מהיום הוא אינו קיים או לפחות נותר ברמה נמוכה שמאפשרת תפקוד כלשהו, אם לא יותר מכך
בכל פעם שאנו מרגישים שאנו נסחפים במחשבות על הילדות העשוקה או על העבודה שאיבדנו, ננסה לעשות מעשה כדי למקד את המחשבה בכיוונים חיוביים. ניקח דף ועט, ונכתוב על הדף את התקוות שלנו לעתיד טוב יותר
בכל פעם שאנו מרגישים שאנו נסחפים במחשבות על הילדות העשוקה או על העבודה שאיבדנו, ננסה לעשות מעשה כדי למקד את המחשבה בכיוונים חיוביים. ניקח דף ועט, ונעלה על הכתב את התקוות לעתיד טוב יותר
אין כל רע בהתרפקות על העבר ומאורעות חיוביים שאירעו בו, או אפילו על דמיונות כיצד העתיד היה יכול להיראות אילו העבר נראה אחרת, אולם כל זאת בתנאי שהעבר משמש בסופו של דבר מנוף לצמיחה ותקווה
ככל שהאדם חושב מחשבות שליליות יותר בעקבות משקעי העבר כך הוא פחות מצליח בהווה, מה שיוצר משקעים חדשים בהווה של היום, שהוא בעצם העבר של מחר. כך, התהליך הזה ממשיך שוב ושוב, במעגל שאין לו סוף
כאשר מבקרים חולה, מומלץ להציע לו לצאת לסיבוב קצר באוויר הפתוח. מספר דקות של טיול באוויר הפתוח, מחוץ לכותלי החדר, עשויות להיות משמעותיות ביותר לשיפור מצבו הנפשי
את תחושת המשמעות ניתן להעניק לחולה לאו דווקא באמצעות התייעצות עמו בנושאים טכניים יומיומיים, אלא גם, ואולי אפילו בעיקר, באמצעות סיוע במציאת תכנים משמעותיים בחייו
לפעמים הטוב שברופאים הגיע לתואר זה מאחר שהוא כה מיומן והוא אכן מתייחס נהדר למחלה של החולה, אך שוכח את האדם החולה, בראותו לפניו מחלה ולא אדם
למילים שאנו אומרים לעצמנו – ישנה השפעה רבה עלינו. הן מושפעות ממה שמתחולל בתוך נפשנו, והן גם משפיעות בחזרה על ההתרחשויות הללו בתוך הנפש. כשאנו משתמשים במילים קיצוניות, חריפות – אנו משפיעים על הנפש שלנו
לפעמים בני אדם מקווים שהם יוכלו לומר דברים במעורפל, או לספר על תחושות וחוויות מבלי למצוא את המילים המדויקות, ושבן או בת הזוג יבינו לבד למה הכוונה. זה אידיאלי, אבל לא תמיד ריאלי
"תוקפנות לא מאפשרת לשיחה להתקיים, מסיבה מאוד פשוטה: כאשר אדם מרגיש מותקף, הוא כלל לא פנוי לשמוע ולהקשיב. הוא עסוק רק בלהגן על עצמו"
כל עוד אנו פנויים מדי, אנו מוצאים זמן לדאוג דאגות שעדיין לא נולדו, ולהיות לחוצים היום ממאורעות שאולי יקרו, וכאשר אנו מתמקדים בלחצים – אנו מעצימים את הבעיה
אם נשים לב, מרבית הלחצים המאיימים עלינו עוסקים בעתיד. לאדם ישנו רצון לדעת מראש כיצד ייראה העתיד שלו ולהכין מראש פתרונות למצבים שיתפתחו במהלך חייו כדי להבטיח לעצמו בטחון. אולם לאמיתו של דבר, הדבר בלתי אפשרי
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה