כל התכנים של הרב אייל אונגר

הססן כרוני מתחיל לשקול את הצדדים לכאן ולכאן, ובמהרה הוא מתבלבל וחושב 5 דקות על נושא שאמור לתפוס לכל היותר חמש שניות

הפחדים יוצרים מעגל שאינו מסתיים. לדוגמה: אדם החושש לדבר בפני אנשים, ולכן, כשהוא נקלע לסיטואציה חברתית הוא מעדיף לשתוק, או להתחמק, כאשר כל התחמקות שכזו משאירה אותו עם תחושה בלתי נעימה ומשמרת את הפחד

אם נעקוב אחרי התפקוד של ילדים בחיי היום יום, נראה שהם מוכנים לקחת על עצמם סיכונים יחסיים, ולהתנסות בהתנסויות חדשות, שמבוגרים חוששים להתנסות בהן

הנתון שהשפיע במידה הרבה ביותר על סיכוייו של האסיר לזכות בשחרור מוקדם, היה השעה בה נידונה הבקשה, וליתר דיוק: פרק הזמן שחלף מאז הארוחה האחרונה שהשופטים אכלו

הסטטיסטיקה מצביעה על כך, שבממוצע, בעולם הרחב, אנשים מבלים כעשרים ושמונה שעות שבועיות בסוגי המדיה השונים - יותר מיממה בשבוע מתבזבזת על כלום

כאשר אדם מגייס את המשמעת העצמית כדי להטמיע ערכים חשובים בחייו, הוא עשוי לגלות שביכולתו לעמוד במשימה ואפילו בקלות יחסית

ישנה חשיבות רבה להתבוננות במראות כדי לדעת מה מתרחש מאחור. אולם אדם שיביט במהלך כל הנסיעה במראות, ויתעלם מהכביש שלפניו – יגיע למקומות שהוא לא היה רוצה להגיע

נופתע לגלות, כי ישנן דאגות שאנו כלל לא חושבים עליהן בחיי היום יום, אולם למעשה, הן מציקות לנו וגוזלות אנרגיה רגשית מיותרת, כי הן כן נמצאות בראש

לכל אדם ישנו תפקיד מיוחד בעולם, אותו רק הוא יכול למלא. כמו כן, לכל רגע יש התפקיד המיוחד שלו. אם הרגע הזה יוחמץ, לא ניתן יהיה למלא את החסר ברגע הבא

האדם צריך להיות זריז – כשהדבר נכון, להיות אדיש – כשהדבר מתאים, להיות עז לעיתים – ושפל ברך במקרים אחרים

את הדחיינות יש למגר באופן גורף, מבלי להשאיר לה מדרס רגל. כשאנחנו מאפשרים לדחיינות לחדור אל חיינו – קשה מאוד לעצור אותה

כמו בובה שמופעלת על ידי קפיץ שעד שהקפיץ אינו מתוח במקסימום – הבובה אינה יכולה לנוע, כך גם אותם אנשים: הם מתרגלים לפעול ביעילות רק כאשר הלחץ מגיע לשיאו

אותן סיבות שגרמו לו להימנע היום מלהתחיל את העבודה – לא תתפוגגנה מחר. אדרבה, מחר יהיה גרוע יותר בגלל שכעת הוא כבר 'מקצוען' המורגל בדחיינות

אדם מאחר לתפילה פעם אחת משום שהוא דוחה את הקימה בבוקר. הוא מבטיח לעצמו שזו הפעם האחרונה ושמחר יקום מיד בזמן ויגיע מעשרה הראשונים לבית הכנסת, אבל בפועל, מה שקורה הוא שאותו אדם מתרגל לאחר

אם הפרסום שניתן למתן הלוחות הראשונות היה בעוכריהם, מדוע אכן בחר הקדוש ברוך הוא לתת את הלוחות הללו בפרהסיה?

אמת, חובה לשאוף גבוה. אלא שעם השאיפות, הגמישות המחשבתית מאפשרת לאדם לקבל שקצב החיים וקצב מימוש השאיפות שונה ממה שהוא מצפה לו

נהדר שאדם שואף לניצול מקסימלי של זמנו, אך המצב גרוע כשהוא פוגע בעצמו בצורה קשה מדי על כך שהוא לא מנצל כראוי את זמנו

מהי אימפולסיביות, למה היא מזיקה ומדוע אי אפשר לשנות אותה באמצעות חשיבה הגיונית?

הצמיחה של האדם מתחילה כשהוא מפנים שהרבה מההרגשות שלו בחיים הן רק הרגשות ולא עובדות קבועות

אם משה רבינו אינו מתבייש לענות למלאכים, אנו ראויים לתורה. ואכן, התורה ראויה למשה רבינו ולעמו. על ביישנות